מיכל גוברין המסע לפולין, מכתב ממחוזות אחיזת עיניים

בסוף אוקטובר , 1975 סמוך לסוף תקופת לימודי הדוקטורט בפריז , בראשית שנות העשרים לחיי , נסעתי לפולין . מסע כמעט בלתי-אפשרי אז לאישה צעירה , לבדה , עם דרכון ישראלי , בתקופת ניתוק היחסים בין הגוש המזרחי לישראל . רק בזכות ידידה צרפתייה-יהודייה , שהפכה אותי ל"נציגת צרפת" בפסטיבל בין-לאומי לתיאטרון בוורוצלב ( ברסלאו , ( קיבלתי אשרת כניסה מיוחדת לשבוע . ערב הנסיעה , כשהכול היה מוכן , הרמתי טלפון להוריי , לתל-אביב , והודעתי להם . מאמי הנרעשת ביקשתי את הכתובת המדויקת של בית המשפחה בקראקוב . רק מאוחר יותר באותו חורף , כשביקרתי בישראל , הבנתי את עוצמת ההתרגשות שאחזה , לשמע הנסיעה , בקרובי המשפחה המעטים ובירידים של אמי מקראקוב , ששרדו מהשואה . אחרי שבוע חזרתי לפריז . במשך יממה הסתגרתי בדירת הסטודנטים שלי ברובע הלטיני , רחוקה ממראות הרחוב הפריזאי , וכתבתי בקדחת להורים . מכתב של למעלה מעשרים עמודים . מחשבות ראשונות , סיכום של הרשימות החטופות בנסיעה . גם המילים גיששו אחרי שפה אחרת , אחרי שכבה שונה של שיחה . ו ראה אור לראשונה בעיל / ז / , 77 גיליון 209 2 נוסח מקוצר של המכתב התפרסם סמוך לכתיבתו בכותרת :...  To the book