"אתמול היה לי עצוב, אז הלכתי לחנות הרוסית וקניתי שמנת ונקניק חזיר"

יוליה ברנשטיין מבוא : מזון מבנה זהות אפתח בציטוט מדבריה של מוכרת במכולת בחיפה : לעתים קרובות אנשים מבקשים משהו ששכחתי על קיומו , למשל סוכריות "מפתח הזהב" - את זוכרת , אלה שהיו כל כך זולות וחסרות טעם . מה שהם רוצים זה לא "פינוקיו , " אלא את זיכרונות הילדות שלהם ואת הממתק "פינוקיו" בכיס המעיל הבלוי שהיה להם כששיחקו בחצר האחורית . האמירה הזאת מסכמת את נושא מחקרי ואת מטרתו האנליטית , דהיינו הבניית זהותם של מהגרים באמצעות אובייקטים חומריים ובייחוד באמצעות מנהגי אוכל . בסיס למאמר זה שימשה עבודת השדה האתנוגרפיה שעשיתי בין 1998 ל 2004 בישראל ( 2000-1998 ) ובגרמניה ( 2004-2002 ) בקרב מהגרים יהודים משכילים בני 65-45 שהיגרו מרוסיה ומאוקראינה מאז . 1990 כמו כן באתי לביקורי מחקר מרוכזים בישראל בין 2006 ל . 2008 המסגרת האתנוגרפיה והנסיבות הספציפיות של תחום השיח שבמוקד מחקרי הן חנויות מזון רוסיות ומפגשים סביב השולחן בבתיהם של משתתפי המחקר בישראל ובגרמניה , כלומר המקומות שבהם " רוכשים , " מציגים , מעצבים מחדש את הזהויות . המזון הוא יסוד בסיסי ביצירת רשת הקשרים שבין תפיסות תרבותיות , התנסויות גופניות...  To the book