מהיסטוריוגרפיה לסוציולוגיה ובחזרה: ילדיה של צייטל בברית המועצות ובישראל אחרי העידן הסובייטי

דימיטרי שומסקי ב 2005 ראתה אור בעברית האנתולוגיה זרקאלו : יצירה רוסית עכשווית בשיח הישראלי - אסופה של חיבורים על "יהודיות , " "רוסיות , " "אירופיות" ו"ישראליות" שהתפרסמו בכתב עת רוסי ישראלי של מהגרים . ברשימת הביקורת שלו על האסופה תהה יצחק לאור על קנקנם של דפוסי חשיבה לאומניים וגזעניים בולטים שגילה בכתיבתם של רבים מהמשתתפים בה . את לאומנותם וגזענותם של המשכילים שבקרב המהגרים דוברי הרוסית בישראל תלה לאור ב"מאמץ למצוא מערכת דימויים משוחררת מהעבר הסובייטי" ולהתחבר ל"קונפיגורציה הלאומית" הישראלית ( לאור . ( 2005 מובן מאליו לו ללאור כי "העבר הסובייטי , " שהמהגרים המשכילים בישראל מבקשים לדעתו להשתחרר ממנו , נעדר ביסודו מערכת דימויים לאומית . עצם המושג "סובייטי" מכוון בתפיסתו למחוזות הוויה ותודעה על לאומיים , כיאה לעיקרי האידיאולוגיה הקומוניסטית העל לאומית אשר שלטה ב"ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות . " תיאור זה של לאור את הדרך שעשתה עד אז ההגירה מברית המועצות לשעבר כמעבר מ"קומוניזם" ל"לאומיות" מבוסס על שני דימויי יסוד הרווחים בשיח האינטלקטואלי הישראלי זה זמן רב : דימוי העבר הסובייטי...  To the book