מרדכי מישור א . מבוא . 1 מטרת המאמר הזה היא ללקט מתוך הטקסטים של קערות השבעה את העובדות שיש בהן כדי לאפיין את טיפוס הלשון המשתקף בהן . כאן יימצא הגרעין לטיפוס העברית שהשתקף לימים בנוסח המדנחאי של מקורותינו , שגילוייו המובהקים 2 1 מופיעים בניקוד הבבלי , בנוסח לשרן התנאים של הענף הבבלי רבייחורי הלשון של 3 התלמוד הבבלי . . 2 מה הן קערות ההשבעה מדובר בקערות חרס שבצדן הפנימי כתובה בקשה להגנה מפני שדים העשויים להזיק לאדם מסוים הנתון בסכנה ( חולה , יולדת וכיוצא בהם . ( קערות אלו מיוחסות 4 למאות ד-ז לספירה . במהלך תקופה זו נחתם התלמוד הבבלי ונעשו בו פעולות העריכה והגימור שעיצבו את דמותו הסופית , כפי שהכירו אותו ראשוני הגאונים . הטקסטים האלה אמורים לשקף אפוא את המציאות הלשונית של בבל כפי שהייתה קודם להעלאת תורת בבל על הכתב . . 3 הממצא האפיגרפי מארץ ישראל מן התקופה הנדונה - המאות ד-ז לספירה - שרד חומר אפיגרפי בהיקף לא מבוטל מארץ ישראל . בהשוואה לממצא בבבל החומר מארץ ישראל בולט בגיוונו הספרותי : כתובות ברכה , כתובות הקדשה , כתובות קבורה , קמעות , וכן טקסטים ספרותיים :
To the book