לגלגוליה של המילה "כדאי"

גבריאל בירנבאום פתיחה למילה כדאי יש היסטוריה מעניינת , ואפשר להדגים באמצעותה את השינויים התחביריים והסמנטיים העשויים לחול על מילה בעברית במעבר מהרובד הקלסי של השפה אל הרבדים החדשים יותר . מבחינה זאת המילה כדאי לא ללמד על עצמה בלבד יצאה . א . במקרא ברור שהמילה מורכבת מן כ + די , והיא מופיעה כך פעם אחת במקרא : "והיום הזה תאמךנה שר 1 ת פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלןל וכדי בזיון וקצף" ( אסתר א , יח . ( המשמעות המדויקת איננה ברורה , והפרשנים מתלבטים : "ויש בדבר הזה הרבה בזיון וקצף" ( רש"י ;( "ודי זה הבזיון והקצף שיהיה בין איש לאשתו" ( ראב"ע ) - לפי שניהם אין הכ"ף מובנת . יש הצעות תיקון , למשל : "וכן די 2 1 ביזיון וקצף" , HALOT ) ערך "די ;( " "ובדי ביזיון וקצף . " ועדיין קשה . ב . בלשון חז"ל 3 בלשון חז"ל התמזגו שני המרכיבים למילה אחת - כדיי , כדאי - במשמעות 'ראוי , שווה , 5 4 מספיק . ' הגדרת בן יהודה ( נוסף לי'ראוי : ('' "שיש בו כמה שדי לענין מהענינים / ' * אני מודה מאוד לד"ר זהר לבנת על שקראה את המאמר והעירה לי הערות חשובות . L . Koehler , W . Baumgartner , J . J . Stamm , The ...  To the book