קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ - ירושלים ואתריה

Author:

Year of Publication: תשמ"ב - 1982

Keywords: ירושלים באמנות; חומות ירושלים; ירושלים באסלאם; ירושלים העתיקה; ירושליים באמנות; ירושליים באסלאם; ירושלים באיסלאם; ירושליים באיסלאם; ירושלים באיסלם; ירושליים באיסלם; ירושליים העתיקה

"קרדום - דו ירחון לידיעת הארץ" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה. To the book

Subject(s): , קרדום, מקומות

Book Content:

• ירושלים ואתריה

• תוכן העניינים

• האוכלוסיה המוסלמית של ירושלים

• נושא* המים בהר הבית בצילום משנות העשרים.

• מוסלמים מתכנסים בהר הבית לרגל חגיגות נבי מוםה,

• מקומות בלתי נושבים בעיר העתיקה

• דרום העיר כשדה בור בצילום ‭,1858-מ‬

• הרובע הנוצרי (ואזור המצודה) בתחריט ‭.1841-מ‬

• חורבות המוריסטאן בצילום ‭,1887-מ‬

• המוריסטאן ‭.1861-ב‬

• המוריסטאן - שטח ריק ממבנים, בציור ‭,1681-מ‬

• 3ינת רחוב הגיא - דרך היסורים לאחר הקמת האכסניה האוסטרית במפת הסקר הבריטית ‭.1865-מ‬

• פינת רחוב הגיא - דרך היםורים במפת ויליאמס ‭,1843-מ‬ לפני הקמת האכסניה האוסטרית.

• פינת רחוב הגיא-דרך היםורים במבט מזרחה (הדפם אבן ‭1854-מ‬ מאת קובלי‭.(‬ במקום נראים ערמת עפר ועיי שפך.

• פינת רחוב הגיא - דרך הימורים במבט מדרום (מאזור "ההחנה השלישית' במקום נראית ערמה גבוהה של עיי שפך. הדפס אבן ‭.1856-מ‬

• הפינה הצפונית-מזרחית של העיר העתיקה בצילום אויר.

• החלק הדרומי של ירושלים בציורו של דה ברויון ‭,1681-מ‬

• האזור הדרומי-מזרחי של ירושלים וסביבת שער האשפות במפת הסקר ‭,1865-מ‬

• הפינה הדרומיח-מזרחית של ירושלים בצילום ‭.1858-מ‬

• חומות ירושלים בתקופת שלטונו של הורדוס אגריפס

• חומות ירושלים בתקופה החשמונאית

• חומות ירושלים מתקופת דוד ועד לגלות בבל

• חומות ירושלים בתקופה ההרודיאנית

• ירושלים במפת הסקר ‭1865-מ‬ והתייחסותה למקומות הבלתי מיושבים: ‭.1‬ הרובע הנוצרי. ‭.2‬ המוריסטאן. ‭.3‬ פינה רחוב הגיא - "דרך חיסורים‭.4 ."‬ אזור החומות והשערים. ‭.5‬ פינת העיר הצפוניתמזרחית. ‭.6‬ אזור הגן הארמני. ‭.7‬ דרום העיר. ‭.8‬ דרום-מזרח העיר.

• על חומותיך ירושלים

• חומות ירושלים לתקופותיהן

• ‭y op‬ מהחומה הישראלית מהמאה השביעית לפנה"ס שנתגלה ע"י אביגד בחפירות הרובע.

• ה"תפר" בחלק הדרומי של חומת הר הבית המזרחית. נראה בברור ה"חיבור" בין הבנייה ההרודיאנית (משמאל‭,(‬ עם חומה קדומה יותר, אשר יש ומייחסים אותו לתקופה הפרסית.

• חומות ירושלים לפני סולימאן

• למעלה: ירושלים במפת בריידנבך ‭,1483-מ‬ בציור נראים בברור החומה המזרחית ואולי גם חלק מהחומה המערבית־

• ירושלים במפת מרינו סאנוטו, ‭.1320‬

• שער האריות, שנקרא בפי עולי הרגל שער םטפנום, ניזכר לעתים קרובות בימה"ב והיה מהשערים היחידים שעמדו על חילם בתקופה זו,

• תכנית חומרת העיר ושעריה

• חומות ירושלים כיום

• למעלה: פינת הר הבית הצפונית-מזרחית (במבט ממזרח‭.(‬ בחומה משולבות אבנים קדומות ומעליהן בנייה מאוחרת, מהתקופה התורכית,

• אלמנטים ארכיטקטוניים ועיטוריים בחומה (מימין לשמאל‭:(‬ מדליונים ודיסקיות; חלונות וחרכי ירי; "צריחונים" (משיקולים‭;(‬ שיניות ומגדלונים (הצילום - באדיבות וידנפלד וניקולםון‭.(‬

• שער שכם, צילום ‭.1905-מ‬

• חדר המשמר הרומי שנחשף לאחרונה, והתייחסותו לשער שכם (באדיבות אדריכל נחום מלצר‭.(‬

• מימין: שער שכם מבפנים. משמאל; חדר קמרונות קדום (מתקופת בית שני ומהתקופה הרומית‭,(‬ מעבר לשער שכם.

• שער הפרחים לפני פריצת הפחח הצפוני; הכניסה מצד מזרח (צילום ‭1880-מ‬ לערך‭.(‬

• כתובת על המגדל הצפוני המעידה על תאריך הקמח החומה.

• המגדל השלישי משער הפרחים מזרחה, המצטיין בעיםוריו העשירים (צילום ‭1925-מ‬ לערך‭,(‬

• שער הפרחים לאחר פריצת הפתח מצפון, כאשר הפתח המזרחי עדיין בשימוש (צילום ‭925-מ‬ו‭.(‬

• מגדל החסידות בפ־נה הצפונית-מזרחית שי־ החומה (צילום ‭1925-מ‬ לערך‭.(‬

• האריות של שער האריות.

• שער האריוח, מבט מתוך העיר.

• החומה הדרומית-מזרחית (ליד החפר‭.(‬

• nDinn הדרומית-מזרחית - ביכורי מפעלה וסמלה של קרן המחקר הבריטית.

• שער האשפות במבט מחוך העיר (צילום ‭1930-מ‬ לערך‭,(‬

• שער האשפות; בית השער מבחוץ (צילום ‭925-מ‬ו לערך‭.(‬

• לתולדות המצודה וביצוריה

• חצר המצודה. מראה כללי, בפינה הדרומית-מזרחית (משמאל) נראה מגדל עגול וקירות מהמאות השמינית-תשיעית לםפה"נ,

• למעלה מימין: נוף טרשים ליד גבעת בית הכרם. הסלעים מאוכלסים בחזזיות בהתאם למפנה, למעלה משמאל: גממיות שעמקן עד 2 מ"מ, שנוצרו בעקבות פעילות אצות כחוליות, בחצי התחתון של התמונה ניכרים שרידי סימני הסיתות. למטה: מושבות של חזזיות אנדוליתיות על מפנה דרומי של סלע,

• צבען של חומות ירושלים ואבניה

• חוזיות אפ־ליתיות על מפנה צפוני של סלע,

• קטע מחומת ירושלים בין שער יפו לשער ציון; בשליש התחתון ניכר מפלס הקרקע שכיסה אח החומה לפני חשיפתה. האבנים הכהות (שמעל למפלס הקרקע) מאוכלסות באצות כחוליות ־

• בנייה מונומנטאלית בירושלים ובסביבתה בתקופת הורדוס

• ‭/z‬ r tz n ‭n o‬ rl C n c ה1 c r ‭1-‬ ‭/)‬ n ‭•/.n‬ c n ‭z; n‬

• מפעלו של הורדוס בהר הבית

• הר הבית ומצודת האנטוניה במבט לדרום (לפי שחזור של מ. אבי יונה‭.(‬

• הר הבית בתקופה הצלבנית

• מפה יוושי י ־ס מהתקופה הצ ל בנית; "מקדש שלמה" ו" טמפלום דומיני" תופסים מקום מרכזי

• ‭n n‬

• ‭»> n‬ ‭x? r‬ ־ rB.a ם ‭>\ -‬ י •x ח 3 ‭«? r:‬ ‭a r‬ ‭(3 It‬ a rl CT.r

• ביקורים אסורים בהר הבית

• תכנית הר הבית לפי עלי ביי ‭,(1807)‬

• למעלהל פנים כיפת הסלע לפי עלי ביי ‭,(1807)‬ למטה: פנים מסגד אל אקצא, אלה הם האיורים האותנטיים הראשונים של מסגדי הר הבית (מבפנים) שנתפרסמו אי פעם,

• לתולדות מצודת אנטוניה

• תכנית מצודת האנטוניה.

• דגם מצודת האנטוניה (שחזור‭,(‬

• הקמרונות התת-קרקעיים שממערב לכותל

• משמאל: תכנית המפלסים התחתונים באזור החפירות שמצפון לרחבת הכותל.

• מימין: הניקבה החפורה לאורך החומה המערבית (מהכותל צפונה‭,(‬ בשעה החשיפה.

• גיא בן הינום

• למעלה: צליינים מסיירים בגיא בן הינום, ‭.1912‬

• פסל המולך, ציור דמיוני מהמאה הי"ז,

• מקום לקבורת עצמות עולי הרגל בחקל דמא כפי שנראה ‭.1870-ב‬

• תכנית וחתך מבנה הקבורה הצלבני בחקל דמא.

• מנזר סט אונופריוס בגיא בן הינום ‭910)‬ו) " ־

• ‭.1‬ קבוצת קברים מושחרח ע"י פיח; שימשה בעבר למגורי נזירים, ‭.2‬ חדר קבורה חצוב בסלע, ממנו מסתעפים ארבעה קברים חצובים, ‭.3‬ שרידי כנסיה מעוטרת, החדר השני דרומה הביל בעבר קפלה נאה. בצמוד לה נמצא חדר קבורה. ‭.4‬ חדר המכיל ארבעה קברים חצובים. ‭.5‬ מערה ששימשה בעבר כמסתור לנזירים. ‭.6‬ חדר קבורה. ‭.7‬ חדר קבורה עם שלוש גומחות וצלב מעל הכניסה. ‭,8‬ חדר החצוב בצורה נאה. מדרגות אחדות מוליכות לכניסה מעוסרת בגמלון מכויר. החלק העליון עשוי מחדר מבוא עם ששה פתחים מעוטרים ‭14-1‬ גומחות קבורה. ‭.9‬ מערות וקפלה

• קברי גיא בן הינום

• מימין: מערת קבורה מימי בית ראשון (מסי 12 ברשימת מקליסטר) שהיתה מורכבת ממשכבי קבורה (אצטבות) עליהן הונחו הנפטרים; אל המערה נוספו אחר כך שקעים נוספים, אך צורת השימוש המקורית ניתנת להבחנה.

• משמאל: מערת קבורה מימי בית ראשון (מם' 23 ברשימת מקליסטר‭.(‬ בתוכה מצויים משכבי קבורה עם משענות ( שקעים) לראשי הנפטרים; שני משכבים צמודים אחד למשנהו; במשכב אחד (לא משורטט כאן) הושכבו שני נפטרים בכיוונים מנוגדים.

• למטה: חזיתות מונומנטליות מעוצבות בםי י ע של קברי כוכים וארקוםוליה במדרון מתחה למנזר, משקוף הפתח יוצר בליטות מעבר י־ י קווי המזוזות - תכונה המאפיינת חזיתות מהמאה הראשונה לםה"נ ואילך, השווה פתחים בחזיתות במערכות הקבורה בבית שערים ובבתי כנסה גליליים, הממשיכים מסורת זו מאוחר יותר.

• מערת פורדיס א-רום (גן העדן של היוונים‭,(‬ הכוללת מקומות לקבורה ראשונה ומקומות לשמירת הגלוסקמות, חזיתה מעוצבת בצורה מונומנטלית. פתחי המערה עוצבו כמסגרות בתבליט של המזוזות, המשקופים והגמלונים,

• למעלה: חזית מונומנטלית מעוטרת של מבוא למערת קבורה מימי בית שני (מם' 0ל ברשימת מקליסטר‭.(‬ מהחזית נשתמר אפריז בסגנון דורי: ח ל וקה למטופות (פנלים מרובעים עם דגמי צומח) ודיגליפים שהן שתי רצועות צרות מאונכות מקבילות המבדילות בין המטופות. בד"כ מעוצבות שלוש רצועות (טריגליפימ‭.(‬ אך כאן נראית ידו החופשית של המעצב, תופעה שכיחה באמנות ימי בית שני, המטופות המרכזיות נושאות תבליט אשכוי־ י וה ענבים גדודים, האופיינים גם הם לחזיתות קברים בירושלים בימי בית שני.

• מערת קבורה מונומנטאלית מימי בית שני (מסי 60 אצל מקליסטר‭,(‬ הכוללת כוכים וארקוםוליה. מימין לחזית (צד מערב מבחינת הנכנס) היו שני שקעים חצי עגולים (אפםידליים) עם ספסלים; הללו שימשו כמקומות ישיבה למתאבלים (בית מספד‭.(‬ בתקרת החדר המרכזי נחקק מעגל מקושט בדגם רדיאלי עם ענפי צומח בפינות, המערה מצטיינת בעיצובה ובטיב עיטוריה,

• ‭1KC‬־‭+THCM‬ ‭C\ coN‬ מערות קבורה ומחצבות במדרון הסלעי מתחת למנזר היווני ע"ש אונופריוס עם כתובת "ציון הקדושה‭,"‬ שנוספה בתקופה הביזאנטית,

• ה"חברה למען ירושלים" ותרומתה לשימור ושיקום העיר העתיקה

• למעלה: מצב שיניות החומה מעל לשער שכם לפני שיקומם. משמאל, דוגמא לקיר שניבנה ע"י תושבי העיר כדי להבטיח חזקה על החומה. קירות מעין אלו הוסרו ע"י החברה. למטה: שיקום השיניות והמגדלונים מעל לשער שכם, שנעשו ע"י החברה.

• המצודה והריסותיה, כפי שנראו לפני עבודות השיקום ע"י ה" חברה למען ירושלים‭."‬

• שיקום ופינוי הריסות המצודה ע"י החברה,

• שוק הכותנה לאחר שיקומו. שיפוץ קמרונות המבנה ע"י החברה, מנע את התמוטטותו בשלגים שירדו באותו שנה.

• פתיחה חגיגית של שוק הכותנה וחידוש המטוויוח ע"י ה"חברה למען ירושלים‭."‬

• לתולדות ייצור הקיראמיקה הארמנית בירושלים

• "הקיראמיקה היפה ביותר בעולם‭,"‬ כך כינה האומן הארמני אוהנםיאן את עבודותיו שיוצרו בבית המלאכה שלו, "אריחי כיפת הסלע‭,"‬ ששכן בדרך היסורים (מתוך קטאלוג מעבודותיו‭.(‬ משמאל: עיטור בגן המצודה ששרד עד ימינו, מבית המלאכה הניזכר.

• צנצנת קיראמיקה ארמנית שיוצרה ע"י אוהנםיאן בירושלים,

• המוזיאונים של ירושלים

• עיטור "רימונים" לתורה מסאלוניקי מהמאה הי"ט. במוזיאון לאמנות יהודית.

• ארון הקודש המפואר מבית-הכנסת של העיר קוניליאנו ויניטו מראשית המאה הי"ח, הארון עשוי מעץ מגולף ומוזהב.

• מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון

• למטה: מערכת כלי מילה, רומא, המאה הי"ח.

• למעלה: כתר תורה עשוי כסף, מהעיר אליסאנדריה, משנת ‭,1849‬ מעוטר בתותחים ובנסים.

• תיבות צדקה, המאה ה־"ז, מב"ת-הכנסת "מת"ר אסור־ם" בפירנצה, עם פירוט מטרות הצדקה.

• המוזיאון לאמנות יהודית

• למעלה: כיסוי למצות מפרס, מהמאה הי"ט.

• למעלה: מגילת ספירת העומר בצורת מנורה בעלת שבעת קנים. מאיטליה, המאה הי"ט.

• למטה: תיק לטלית מסוף המאה הי"ט, התיק עשוי מבד קטיפה משובץ עיטורי כסף.

• המכון לאמנות האסלאם (יד ל.א. מאיר )

• למעלה: עיטור שער של מגילה מאוירת מאירן, ‭,1580‬

• למטה: שעון משובץ בתוך אקדח מעוטר,

• אוסף השעונים במוזיאון האסלאבו (אוסף דוד סלומון) במוזיאון האםלאם אוסף מרהיב של שעונים עתיקים, רובם מהמאות הי"ז-י"ח. 57 מהשעונ־ם באוסף יוצרו ע"י השען השוויצרי הנודע א, ברגה ‭.( A.L. Breguet)‬ בולטות באוסף קופסאות זהב שנעשו בשוויץ (מהן מוסיקאליות‭,(‬ משובצות אבנים טובות מהמאה הקודמת, בהן שולבו שעונים,

• ידית של פגיון מוגולי , הודו, המאה הי"ז.

• המוזיאון מבחוץ,

• פנים המוזיאון,

• תערוכת מונטיפיורי בימין משה

• דיוקן של מונטיפיורי וש־רו של י, ל. גורדון, מזכרת ועידת קטוביץ, ‭,1 884‬

• "לעיר הקודש ירושלים, דרוש טוחן יהודי הבקי בכל תהליכי הפעלת טחנת הרוח והתאמת האבנים לטחינת הקמח‭"...‬ מתוך מודעה שהופיעה ב"ג י ואיש כרוניקל" הלונדוני ‭.1857-ב‬

• התערוכה ב"עמדת בית תורג'מן"

• שהיתה מול בית תורג י מן. בית עזיז, העמדה הירדנית

• בית תורג י מן בו מתקיימת התערוכה.

• למעלה: שער מנדלבאום ובניין מנדלבאום.

• הגבול ליד שער יפו. למסה: "עיר חצויה שחברה לה יחדיו" -

• המוזיאון לטבע בירושלים

• מימין: חזית הבניין של המוזיאון לטבע (במקורו - בית אמידים ערבי שהוקם בשלהי המאה הקודמת‭.(‬ משמאל: צופית ליד קן תלוי על ענף, הצופית אומצה כסמל המוזיאון בשל יופיה ובשל היותה נפוצה רק בארץ, ‭.0‬

• המוזיאון; קומה ראשונה

• ‭,7o7p‬ שניה

• המוזיאון פתוח לקהל בימים א־‭ה-'‬' בשעות ‭13.00-09,00‬ ובימים ב' , ד' גם בשעות ‭.18.00-16.00‬ בשבת, ‭13.00-10.30-ב‬ (ללא תשלום‭.(‬ בפגרת הקיץ ובימי חול המועד פתוח לפנה"צ בלבד. ניתן להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (ע"י תיאום טלפוני מראש‭.(‬ כתובת המוזיאון: מוהליבר ‭,6‬ עמק רפאים, ת.ד. ‭,7028‬ טל‭.631116 :.‬ מנהל המוזיאון: ד"ר משה צורנמל.

• תצוגת כלים חקלאיים בחצר משרד החקלאות

• חוליות אבן המשמשות להעברת מים בכמויות גדולות ולמרחקים, הובאו מ"אהלו" (כנרת‭.(‬

• ריחיים של בהמה לטחינת קמח, מהתקופה הביזאנטית.

• תנוכה תערוכת "כלים חקלאיים ואביזריהם' בחצר משרד החקלאות ב— ‭.1 961‬

• כוורת פרימיטיבית עשויה חרס. הרריה נעשית ע"י פתיחה הצד האחורי, הוצאת הדבש וםחיטתו בידנ

• אנטיליה - בלי שאיבה, מופעל ע"י בהמה, המסובבת קורה עם גלגל שיניים.

• אוסף צילומים נדיר ממגרש הרוסים

• הכניסה לבניין סרגיי במגרש הרוסים. חזית הבניין פונה כיום לרחוב מונבז. בכניסה נראים קוואסים רוסיים. התמונה בעמיד קודם: טקס חגיגי בהשתתפות עולי רגל במגרש הרוסים, אולי לרגל חג מסוים. משמאל בניין סרגיי. ברקע נראית הכנסיה החבשית.

• בתור עם מיחמי התה בארודות הבוקר.

• חדר מפואר בבניין סרגיי במגרש הרוסים; היה שייך אולי לנסיך סרגיי עצמו, או לאישיות רמת ידוס אחרת.

• למטה: מגרש הרוסים בעת הקמתו ומנזר הראטיסבון ברקע.

• למעלה; חרר שינה מרווח, שנועד כנראה לאורחים חשובים, אף הוא כנראה בבניין סרגיי.

• אחד מחדרי האכסניה לנשים במגרש הרוסים.

• למטה: קבוצת מלחים רוסיים שהגיעה לביקור בארץ, על רקע הכבסיה.כמגרש הרוסים.

• למעלה; תפילת עולי רגל בכנסית השילוש הקדוש במגרש הרוסים.

• למטה: עולי רגל רוסיים על גדות הירדן.

• לנ7עלה: מיסה (הפילה) המונית, בהשתתפות אלפי צליינים, בחצר מגרש הרוסים.

• לחמה של ירושלים

• בתמונה למעלה: טחנת הרוח במשכנות שאננים זמן קצר לאחר הקמתה.

• נשים טוחנות קמח בעזרת אבני ריחיים, שיטה זו היתה מקובלת בירושלים עד לשלהי המאה הי"ט,

• קטע ממפת ויליאמם ‭1 843-מ‬ בה נראית טחנת הקמח בדרום הרובע הארמני, בקרבת שער ציון,

• טחנת הרוח שהוקמה ע"י הפטריארכיה היוונית סמוך לניקופוריה (כיום ליד מלון המלכים‭.(‬ צילום ‭.1912-מ‬

• תכנית שיחזור טחנת הרוח ליד מלון המלכים

• לתולדות "בית פין" בכרם אברהם

• כרם אברהם ‭1860-ב‬ בערך (ציור מאת נב' פין‭,(‬ הבית ניבנה ‭,1852-ב‬ תקופה שבה לא היחה אף שכונת מגורים מחוץ לחומה.

• נשים "הוד־וה עובדות במתפרה של הגב' קופד ‭.(1854)‬ הדבר נעשה ביזמת הגב' פין, בדי למנוע העסקת נשים וגברים זה לצד זה בכרם אברהם,

• בית פין בכרם אברהם שנים ספורות לאחר הקמתו.

• קבוצת פועלים יהודיים מ"בני הישוב הישן" בכרם אברהם. צילום ‭1860-מ‬ בערך.

• שער הכנ־סה -כרם אברהם. עי־ ' השער כתובת היסוד, 2י‭,18‬

• הקונסול ג'מס פ־ן.

• שכונת "עזרת נדחים" בכפר השילוח בצילום ‭910-מ‬ו,

• שכונת " עזרת נדחים" בכפר השילוח בבניינה.

• לתולדות התיישבות התימנים בכפר השילוח

• בניינים הרוסים בכפר השילוח, באזור שהיה מיושב לפנים ע"י יהודים.

• שקע של מזוזה בפתח אחד הבתים בכפר השילוח.

• לתולדות בית החולים האיטלקי בירושלים

• בית החולים האיטלקי בצילום משנות העשרים,

• "בית מחניים"

• לתולדות "בית תבור"

• בית תבור, ביתו של שיק, ברחוב הנביאים ‭.58‬

• קונראד שיק.

• קברו של שיק בבית העלמין הפרוטםטאנטי על הר ציון.

• קונרד שיק ומפעלו בירושלים

• מוסדות ומבנים גרמנים בירושלים

• בית חינוך לעוורים שנבנה ב"בית היתומים הסורי ‭' 1‬ בראשית המאה (באדיבות ארכיון יד בן צבי‭.(‬

• הבניין המרכזי ב"ביח היתומים הסורי" (באדיבות ארכיון יד בן צבי‭.(‬

• תלמידי "בית היתומים הסורי" על רקע המוסד. מבט מאזור מקור ברוך דהיום. צילום מראשית המאה (באדיבות ארכיון יד בן צבי‭.(‬

• "טליתא קומי‭,"‬ מראה כללי בתמונה ‭.1910-מ‬

• בית החולים של האחיות הדיאקוניםיות בעיר העתיקה בסוף המאה הקודמת (הבניין משמש כיום כמרכז העדה המארונית‭,(‬

• בית החולים הגרמני (כיום ביה"ח זיו‭,(‬ זמן קצר לאחר חנוכתו ‭.(1894)‬

• אוגוםטה ויקטוריה בצילום מ— 1915 לערך,

• טקס הנחת אבן הפינה לכנםית הגואל ‭,(1893)‬

• בית המצורעים ‭")‬בית חולים הנסן‭,("‬ ברחוב מרכוס ‭.17‬

• התוכנית לבניית מוסד סט. פאולוס והאכסניה.

• אכםנית סט. פאולוס מול שער שכם בצילום מראשית המאה.

• הנחת היסודות לכנסית הדורמיציון ‭.(1900)‬

• כנסית הדורמיציון בעת הקמתה, תמונה מראשית המאה,

• ירושלים בתאורו של מוג'יר א-דין

• מימין: םצבח קברו של מוג י יר א-דין ליד קבר מרים. המצבה הוקמה בתקופת שלטון ירדן.

• למעלה: הכתובת על מצבת קבר מוגי יר א-דין: " בשם אללה הרחמן והרחום, זה קבר העורג אל אללה הנעלה, השופט עבד א-רחמן בן מוגי יר א-דין, המלומד המפורסם אלחנבלי אלמקדאסי, היסטוריון ירושלים וחברון. מת (בשנת) תשע מאות ועשרים ושבע" והיא שנת 1521 לסה"נ.

• מסגד אלאקצא; המחראב והמנבר,

• סטווי הר הבית ממערב.

• שער הכותנה,

• פנים כיפת הסלע ‭,(1864)‬

• רחוב בעיר העתיקה.

• רחוב דוד בעיר העתיקה.

• עין סלואן (מעין הקזילווו‭,(‬

Pages:

1  2  3  5  7  9  10  11  12  13