גיבוריו של הספר הם היהודים המודרניים הראשונים המודעים להיותם בניו של עידן חדש ומשופר.
נושאו הוא המיפגש שבין קליאו, המוזה של כתיבת ההיסטוריה, למינרווה, אלילת החוכמה וסמל הנאורות.
עלילתו משחזרת את תמונת ההיסטוריה, שעליה נשענת האידיאולוגיה היהודית המודרנית הראשונה - ההשכלה.
החל מאותה שעה בשלהי המאה השמונה-עשרה, שבה גילו המשכילים מתוך אמונה אופטימית את אורה המפציע של 'העת החדשה', גיבשו את אתוס המודרניות והשליכו אותו על העבר האוניברסלי והיהודי כדי להמציא מעין מסורת יהודית אלטרנטיבית ובעלת עתיד זוהר, הונח הבסיס התקדימי לכלל מדרשי ההיסטוריה בתרבות היהודית המתחדשת.
מה היתה דמותה של 'ההיסטוריה' שיצרו המשכילים? באילו טקטיקות נעשה בה שימוש?
מה היו היעדים האידיאולוגיים והתעמולתיים שלמענם גויס העבר? מה היו התהפוכות בהתייחסות אל העבר מראשית ההשכלה בגרמניה בדורו של מנדלסון ועד לצמיחת הלאומיות המודרנית בחוגי המשכילים של מזרח אירופםה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה?
- אלו הן כמה מן השאלות העולות ממחקר זה, המצביע על מקרה אחד של פרשנות אידיאולוגית להיסטוריה והמבקש להאיר את תנועת ההשכלה היהודית מזווית ראייה חדשה.
ד'ר שמואל פיינר הוא מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
בין חיבוריו: מהשכלה לוחמת להשכלה משמרת - מבחר מכתבי רש'י פין (תצשנ'ג) ומאמרים שונים לתולדות ההשכלה היהודית בגרמניה ובמזרח אירופה.
To the book