בשם 'גוי של שבת' מכונה בלשון העממית מי שאינו יהודי, שעושה לצורכי יהודי מלאכה האסורה לו בשבת ובחגי ישראל, על פי התורה והמסורה.
ואולם לפי דין התלמוד, אף מלאכתו של נוכרי לא הותרה אלא בתנאים מסוימים. אלא שצורכי משק-הבית היהודי ומקורות הפרנסה שבגולה הניעו את הציבור להקל באיסורים מן הסוג הזה או לעקוף אותם.
בעלי ההלכה הגאונים והפוסקים, ראשונים ואחרונים, נשאו ונתנו הרבה בשאלות הנוגעות לתחום זה, והיא הנותנת שבדבריהם משתקפים צדדים מצדדים שונים בחיי העדה במקום מושבותיה ולדורותיה.
כן משתקפים בהם לבטי בעלי ההלכה הנתונים בדילמה בין ההתחשבות בתנאי הקיום ההכרחיים לבין דאגתם לשלמות המסורת.
בעוקבו אחרי גלגולי הדברים על פי ניתוחי המקורות, מעלה מחבר הספר, פרופסור יעקב כ'ץ מן האוניברסיטה העברית, תמונה היסטורית חברתית רבת פנים ותורם בה בשעה תרומה נכבדת לתולדות הדת היהודית מבחינת ההלכה.
To the book