מחקרו של דן מירון, "אמהות מייסדות, אחיות חורגות" שראה אור בשנת 1991, היה הראשון בו נשאלו השאלות ההיסטוריות המשמעותיות בענין הופעה של שירת הנשים העברית: מה היו התנאים שאפשרו את הופעתה? מדוע היא לא הופיעה קודם לכן (בעוד שסופרות נשים חדרו, כבר בסוף המאה ה-19, לתחום הסיפורת ואפילו הביקורת , וביידיש פרחה שירת הנשים מסוף המאה ה-19)? מדוע היא הופיעה בתחילה רק בארץ ישראל ובברית המועצות ורק אחר כך גם מרכזים האחרים של התרבות העברית בת הזמן?
מה היו קוי ההיכר הפואטיים שלה עם הופעתה? באילו אמצעים ודרכים נסתה המערכת הספרותית שקלטה אותה גם לתחום ולהגביל אותה וכו'.
בזכות השאלות והתשובות ההיסטוריות-הספרותיות המנומקות שנתנו להן נעשה מחקר זה לאבן הפינה בחקר שירת הנשים העברית, שהחלה להתפתח בעשור האחרון.
מהדורתו הראשונה של הספר, אזלה זה כבר. עתה הוא מופיע במהדורה מחודשת, מוכפלת בהקיפה, אחר שנוספו לה שתי מסות מקיפות, העוסקות בהרחבה בשירת אלישבע ובשירתה המוקדמת של לאה גולדברג.
To the book