טבע ונוף במורשת ישראל

Author: נגה הראובני

Year of Publication: 2002

Keywords: טבע ביהדות; טבע במקרא; נוף; תנ"ך - טבע

ב"טבע ונוף במורשת ישראל" מתחקה הקורא אחרי הדרך בה השתרגה ארץ ישראל, על מגוון תופעות הטבע החקלאיות שלה, במורשת החגים, במסורת ובסמלים הלאומיים.
המחבר סוחף את הקורא למסע קסום במחוזותיו הירוקים של ארון הספרים היהודי. בספרים אלה התנ"ך התלמוד, המדרש והאגדה, הספוגים בנופי הארץ, בצבעיה ובניחוחותיה המיוחדים, מוארים באור חדש ומרתק, אשר מעמיק את הבנת שורשי המורשת היהודית, הנעוצים בטבע הארץ. To the book

Subject(s): , טבע וסביבה, טבע וסביבה בישראל

Book Content:

• טבע ונוף במורשת ישראל

• ?ארץ חטה ושעךה וגפן ותאנה ורמון, ארץ־זית שמן ודבש" (דבר-ם ‭18 ?-‬ ־שבעת המינים־ - מפתח חשוב להבנת מורשת ישראל (ע"ן בעמי ‭1-13-35‬

• פרח הצלף - בדמותו עוצב סמל נאות קדומים מסמל במקורות ישראל תעוזת־חיוניות ורציפות בהנבת יבולים

• תוכן העניינים

• במוזיאון לצמחי התנ ך והספרות התלמודית באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים, 1936 ד־ר אפרים וחנה הראובני, מייסרי המוזיאון והוגי רעיון ־גן הנביאים ורז"ל־ - הבסיס למפעל נאות קדומים

• דברי פתיחה

• בעמוד ממול; גארץ זנת חלנ ודבש ימין: יערות־בר בגליל העליון שמאל: נופת־צופים שמורה לדבורה בפרחי המוריה המשולשת ‭(Sahia fnnicosa Mill.)‬

• ימין למעלה: שדה פרחים בפיתחת־יער בכרמל

• ימין באמצע: שפע ירק - מזון לכבשים

• יסין למטה: אבקת פרחים - מזון לדבורים ופרחי הלוטם הלבן ‭(Cistus salviifalius -‬

• בארץ זנת חלנ ודבש - בשולי היער למטה; חלת־דבש. פרי עמלו של נחיל דבורים ביער

• פרק א: תיאורי הארץ המובטחת

• "חלב ודבש": תיאורי שפע ורמזים לחורבן

• בעמוד סמול: בארץ זבת חלב ודבש - בעבי היער משמאל למעלה בכיוון השעון: רקפת ‭^C yvkinwn persicum Mill. )‬ בחגווי הסלע; פירות הקיסוסית ‭\Smilax iqzaxr L)‬• פרחי העוזרד ‭{Cratiwgus unmiii \l..) Hose. 1't DC.)‬ כליל החורש ‭t > mvm.xilii/uasirum L)‬ במלוא פריחתו

• בעמוד ממול; בארץ זנת חלב ודבש - בעבי היער גם בשלהי הקיץ שפע מרעה ופרחים (חבצלת ההר ‭(nCE^n rtrfr — .snoaQ. n Deem?. —‬

• רוב חלב ודבש - גס נעזונה שדה־אילן שנעזב כוסה שפעת פרחים וירק

• בעמודים הבאים: ימין: עצי דולב על מימיו של נחל לימון ליד צפת למעלה באמצע: הרים חשופים בדרום סיני; למעלה משמאל: מרעה דל ועץ שיטה ‭(Accacia sp.)‬ בודד במרכז סיני; בגן החיות בניו־יורק‭;(‬נחל בידאן בהרי שכם;הרי

• בעמוד ממול: בארץ זבת חלב ודבש ‭3 -‬רחיס בכל עונות השנה שמאל: בשבט־אדר - מוריה חריפה ‭(Salvia dominica L.)‬ ימין למטה: בניסן־אייר - חרצית ‭( ,Chrysanthemum coronarium L)‬ ימין למעלה: בתמוז־אב - קוץ הצבי ‭(Atractylis comosa Cass.)‬

• על מגדלי דבורים בהלכה

• "גם אנחנו גם אבותינו"

• עז ברשותו - "ליסטים מזויין בביתו"

• "הרים ובקעות": התלות בגשמים

• בארץ הריס ובקעות נחל כזיב בגליל המערבי

• בעמוד ממול: בארץ מצרים - ארץ תעלות המיס ושדות הדגן למעלה; דמות רע מסס השני. לדעת רבים הוא פרעה מימי יציאת מצרים; שמאל באמצע; גרגרי חיטה בני ‭4,000‬ שנה שנמצאו בקבר מצרי; שמאל למטה: תמשיח קיר מצרי מתאר את עבודות הגורן (צילומים אלה צולמו בתוך המוזיאון הבריטי בלונדון‭;(‬ תלמי השקילה בארץ מצרים, המקבלים מימיהם מתעלות הנמשכות מן הנילוס

• •‭:/'0‬ הרימון פורח-בל' כל ריח-בין פסח לשבועות

• למטה: גרעיניו הזוהרים והמרובים של הרימון וסידורם המיוחד בתוך הפרי עוררו דימויים רבים ומשלים הנמצאים ברננ"ך ובספרות חז"ל

• ימין: תמרה -פרחים נקביים

• מכנה משותף לרימון, לתמר וליתר 'שבעת המינים‭:'‬ גורל >בוליהס נקבע בעיתו" שרב וגשם שבין פסח לשבועות וע"ן בעי ‭143-35‬ למטה: תמר - פרחים זכריים שופעי אבקה

• 'מזמרת הארץ־ לוטם ורוד ו ‭( ,Cistux incanus L.‬ בפריחה. יש סבורים כי שרף הלוט נלקט מענפי הלוטם הזה או ממין קרוב לו

• "שבעת המינים" : הפיתוי לעבודת אלילים

• רוח צנון תחולל גשסי (מקל־ כ־ה 123

• קרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו

• "ויעש באושים" - שפסחו על שתי הסעיפים

• משקוף, מזוזות ומזוזה

• מה ל"קריאת שמע" אצל דגן תירוש ויצהר?

• "ארץ ישראל בברכת המזון"

• פרק ב: הארץ והעם ב"שלוש רגלים"

• בעמוד ממול: ‭../‬יעכשו, שאין בירנ המקדש קייס - שולחנו של אדם מכפר עליי" ומנחית צ־ז ע־א; דגן תירוש ויצהר מיוצגים על שולחן השבת והחג (עיין בעי 143

• מה לחג יציאת מצרים ולחודש האביב?

• נעמוד ממול: אביבי בתבואה - הגבעולים מתקשים והגרעינים תופחים

• בעמוד ממול: שניים ממיני המרור ־שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסחלמעלה: חרחבינה ‭i/jiin-j mi/creticum 1.11111.)‬ רכה וטעימה בחורף, מרה וקוצנית בקיץ למטה: מיני דרדר ‭Cemaurea Z umurao q asmof/r‬ ישמאל‭;(‬ L.‭Ct'lllanrcu. vcnttmn L‬ וימין‭[(‬ רכים וטעימים בחורף ומרים וקוצניים בקיץ

• בעמוד ממול: שנת החמה מסומנת בעיגול, המחולק ל־12 חלקים כנגד 12 חודשי החמה. שנה של 12 חודשים עבריים, שהם חודשי ירח ו־ירחים‭("‬ קצרה בשליש חודש,לערך,משנה של 12 חודשי חמה. כדי לקיים את חג יציאת מצרים ב־חודש האביב־ (שהוא, כמובן, חודש חמה) יש להוסיף לשנת הירח כפעם בפעם ושבע פעמים ב־19 שנה) חודש ‭,1.5‬הוא -אדר ב‭."‬

• זיכרונות היסטוריים גם בעשבי־שדה וגינה

• מועד אחד להבאת העומר

• שדה שעורים על גמל המדבר בין גבע למכמש בארץ בנימין

• סימנים נוספים בטבע לצורך בעיבור השנה

• "שדות מודרמות" בנאות קדומים

• "ימי הספירה": ימי חרדה ותפילה

• לוח סגירת העומר מן המאה התשע־עשרה נמרוצת הדורות התפתחו לוחות מיוחדים אשר שימשו כלי־עזר מהודרים לקיום המצווה של ספירת העומר.

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• נימי ספירת העומר "רוח צפונית יפה לחיטים בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בשעה שיניצו; רוח דרומית קשה לחיטים בשעה שהביאו שליש ויפה לזיתים בשעה שיניצו" (בבא בתרא קמ"ז ע"א - עיין בעי ‭(36‬ למעלה: "בשעה שיניצו" - ענף זית בפריחתו.

• "ישמור לנו מן השרב ומן הרוחות הקשות"

• ביום החמישים "עצרת" - ללא קביעת תאריך

• טל לברכה ולא לקללה

• "זמן מתן תורתנו" - אף הוא ללא תאריך

• "ירק לשבועות"

• שיר השירים - "אהבת כלולות" בימי העליה לרגל

• מקום אחד - לא הר סיני

• אליהו הנביא - היחיד שידע מקומו של ההר ץהוא־הלך במךבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחד‭1r...r ...‬ ויאכל ויכונה ‭e(a‬ י בכר! האכילה ההיא אךבעים יום ואךבעים לילה עד הר האלהים חרב‭".‬ (מלכ־ם אי ־"ט ‭(8...4‬ הרותם בפריחה ‭\Rcinnu1 rtwuun (Forssk.) 1^51]‬

• בין הררי סיגי היכן הר סיני ־אשר ירד עליו הי באש־ (שמות "ט ‭?08‬ איפה פסל משה -שני־לחת אבנים־ ישמות ל"ד ‭?(4‬ מהו המקום בו ־הרים נזלו מנני ה; זה סיני מפני הי אלהי ישךאל־ ושופטים הי ‭'.(<‬

• באופק: שרשרות הרי־שווס בדרום סיני

• גשמים בסוכה - "שפך לו קיתון על פניו"

• מה לישיבה בסוכה ולחג האסיף?

• טוגות של ממשי בנאות מדבר בסיגי

• נסוכה ובסביבתה בחודש השביעי התמרים לייבוש, ורורצניהם לגמלים; הסיבים לחבלים, והעלעלים לקליעה

• ימין: ניטלה פטמתי‭...‬ פטול‭...‬ ניטל עוקצו‭...‬ כשר י0וכה ‭';‬ ו־ - ע־ץ בעי ‭^84-83‬ האתרוג נאחז בענף באמצעות ה-עוקץ‭;-‬ ה"פיטמה" שבקצה האתרוג היא שריד מן הפרחחלקו העליון של העלי

• אתרוגים, לולבים והדטיס מארץ־ישראל בשוקי הגולה דוכן ארבעת המינים ברחוב בניו־־ורק לקראת חג הסוכות

• למטה: ליבו של תמר - הלולב

• בעמוד ממול ובשני העמודים הבאים: לעת הבשלת התמרים בחודש השביעי בנאות־מדבר בצפון־מערב סיני (קטיה)

• "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?"

• ארבעת המינים בהקבלה ל"מקרא ביכורים"

• ארבעת המינים בתפילה לקראת השנה החדשה

• למעלה: ענף ערבה, בו מעורבים עלים ארוכים ועלים עגולים. ערבה זו היא ־צפצפו! הפרת־ ‭(Populus euplmnica Oliv.)‬ ולא ־צפצפה הגדלה בין ההרים־ יע"ן בשולי העמוד ממול)

• י ערני נחל - הגדלות על הנחל, פרט לצפצ9ה הגדלה בין ההריס' וסוכה דף ל-ג ע"ב1 שמאלי. ערבי נחל ו‭tSa//1 \;'.‬ על מי הירדן מצפון לכנרת

• ?ענף עץ עבות - שענ‭>3‬ו חופין את עצר (סוכה ל"ב ב"מעלה ארבעת המינים־ בנאות קדומים בסבך של הדסים ‭,{Mxrtus comtnunis L. )‬ הרדופים ‭\Nerium oleander L.)‬ ועצי דולב ‭{Plaiamts orienutlis L.)‬

• מה לזית ולכינוי "עץ עבות"?

• "חילפא־גילא - כשר להושענא"

• "קח צפצפה" - משל החידה של יחזקאל

• ארבעת המינים בכיסופים לגאולה

• פרק ג: הארץ והעם בחגים אחרים

• ט"ו באב: חג הארץ שנשתכח בגולה

• נעמוד ממול: מט'ו באב ועד ליום הכיפורים מבהיקים 9רווי החצב ‭(Uriiiiwa maritime! (D Bak)‬ בכל הארץ

• שמאל; כל הארץ ב־כלי לבן־ של פרחי החצב: מן המדבר ולמעלה^ ועד למרומי הגולן ולמטה^

• ־כלי לכן־ גס בקרבת היס חבצלת החוף דוו ‭iirwm muiiamaritimmn‬ בפריחה מאב ועד תשרי

• בעמוד ממול: אור וצל למשחקי המחוללות בכרמי הזיתים ?ומי שאין לו אשה נפנה לשם" (תענית ל"א ע"א - עיין בעמור־ם הבאים)

• בעמוד ממול: ט־ו באב - 'יום הזיתים־ מכאן ואילך מתמלאים הזיתים שמן

• מועדי הביכורים שבמגילת המקדש: אף אלה חגים חקלאיים שנשתכחו

• בעמוד מסול: בציר הענביס - מן העבודות החקלאיות הנמצאות עד"ן בעיצומן בתקופת טיו באב ויום ט־ו באב חל כשבועיים לאחר "מועד התירוש־ הנזכר ב־מגילת המקדש־1

• במדבר יהודה למדבר זה פרשו אנשי הכיתות המתבדלות ובמערותיו גנזו את מגילותיהם

• ט"ו בשבט: חג הארץ שהתפתח בגולה

• בעמוד ממול: אילן צלף ‭{Cappuris spinozu /. )‬ ־רבי אליעזר אומר: הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס; רבי עקיבא אומר: אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי" ומעשרות די ו‭('‬ במרכז התמונה: הפרח הפתוח לשמאלו: הקצה המלבלב של הענף ו־תמרה‭("‬ לימינו של הענף: פקעים שייפתחו למחרת ו־'קפרס‭("‬ לימינו למטה ולשמאלו למעלה: פירות ‭")‬אביונות‭("‬

• דר אפריס וחנה הראובני דל נלזיור מיוקר בלבנון, 1936

• ?הגחלת השניה' - אות להתחממות המיס בקרקע באמצע שבט ־שבזמן הזה הוא שקוראין אותו בלשון ישמעאל אלגמרה (הגחלת) אלתאניה (השניהך - מדברי רב האי גאון על ט־ו בשבט, (עיין בעי 106 ואילך)

• שמאל; פרחי השקד פורצים בזמן ־הנחלת השניה־

• למטה שמאל: כיסוי הקורים מאיר בשדה כנחלת למטה יסין; עם צאת השמש יוצאים הזחלים מתחת לכיסוי לאכול ירק

• י עד כאן הן היין ממי השנה שעברה' ‭')‬יוקלט־ ראש השנה פרק אי,הלכה א' - עיין בעי 104 ו‭(109-‬ בתקופת שבט עומדת התאנה בשלכת וענפיה הבוהקים מצטרפים לגוונים הלבנים של העונה

• שלחן ערוך לסעודת ט ו בשבט פ־רות מארץ־ישראל הביאו לגולה זכר למעשרות מן הימים בהם ישב העם ־איש תחת גפנו ־ואיש תחת תאנתו־.

• מעשר שני ומעשר עני

• לבן ואדום בט"ו בשבט: בחזון זכריה ובמנהג המקובלים

• "נטעי נעמנים"

• ט"ו בשבט - האמנם עת לטעת?

• הכרכום ‭{Crocus Hyemnlis Im3c f t /j/.i‬ כיוס סגריר ־נרות חנוכה־ כאלה מאירים בשדות בתקופת טבת עד לראשית שבט

• אמצע שבט בין לבן לאדום ו-ע-־ן בעי ‭010-114‬ בכסלויטנת: כרכומים ‭,Crocus i) Boiss. ei BL)‬ למטה, שמאל‭1,‬ בשבט וראשית אדר: כלניות ‭(Anemone ronmaria L.)‬ לבנות וימין, למעלה ולמטה) ואדומות וימין קיצוני ! בסוף אדר וניסן: נוריות ‭,Ranunculus asiaticus £ )‬ מימין לכלנית הלבנה; בניסךא"ר: פרגים ‭.Pupaver suhfirifonne FetUlt^‬ למטה, ימין) ביום עשרים וארבעה לעשתי־עשר חדש הוא־חדש שבט‭...‬ היה דבר־־ה' אל־ןכריה בן־ברכיהו בן־עדוא הנביא לאכור: ראיתי הלילה והנה־איש רכב על־סוס אדם‭...‬ ואחריו סוסים אדמים שרקיס

• מה לפרי האילן אצל עורלה?

• חג האורים: מנורה שהודלקה מחדש

• נעמוד ממול; בוהק ולובן של טרם טיו בשבט נרקיסים ו‭(Narcissus uizeiui /..‬ וחוחים ‭rrirrvo ( J nuinilaiit* !.. )‬ בתקופת טבת

• מנורת חנוכה בעיצוב חדיש

• מנורה ומוריה

• ?תפוחי הכרת"ס' על ענ‭'9‬ המוריה הכרתית ‭\Sc1lvia pomtnifi'm L. iSulviit cretica fmlcH t'tis. Tourn.^]‬ ציור מאוסף המוזיאון הלאומי בוינה, שנמסר לד־ר אפרים הראובני ב־1928 להדפסה במאמרו ־כפתורי המנורה והתפוחים הכרתיים־

• מוריה "משולשת" או "עושה פירות"?

• ומה הם הגביעים המשוקדים?

• בעמוד ממול: •ובמנךה ארבץה נבעים משקדים כפתוריה ופךחיוך (שטות לייו ‭(20‬ מימי מעצב המנורה בצלאל בן אורי ועד ימינו מפתיעים עצי השקד בין סלעי השחם החשופים בסיני למטה: פרחי השקד נתונים בנביעיהס באמצע: שרידי הפרחים מעל לשקרים החונטים (דמות ־כפתור ופרח־ל) למעלה: שקדים גמולים, מקושטים בנקודות (ע־ץ בעי ‭(129‬

• טיפות שמן הנושם מאירות בפקעי המוריה הירושלמית ‭(Salviu hiero.wlymitana Boixs)‬ דמיון מפתיע בין נר השמן לפקע' המוריה. האם אך מקרה הוא!

• "אות לבני מרי"

• מנורה וקטורת

• "אורה לעולם"

• שמאל למעלה: עפץ המוריה המשולשת ‭- [St1lyii1fn11icn.su Mill. )‬ ־כפתור ופרח" - כמין "תפוח כרתי" (עיין בעמי ‭(126‬

• שמאל לסטה: מנורה־מוריה חקוקה בכותל בית־כנסת מן המאה השלישית בקיסרין שבגולן;הבסיס המשולש - בבסיסה של מנורה יראה ממול‭:<‬ הענפים - כענפי מוריה, ובהם גם הסתעפויות־משנה

• למטה: מוריה ישראלית ‭[Sulvia palaestina Benth)‬ על נבעת המנורה בנאות קדומים

• טוריות מאירות על גבעת המנורה- בנאות קדומים למעלה: מורית יהודה ‭ySah-ki jinhiU -11 //MIX )‬

• ימיך. מוריה ישראלית ‭(Suh-ia pahwsiina Hniih.)‬

• למטה: בין עולי־הרגל במאה השישית היה גם שמואל בר הלל, שחקק דמות מנורה ב־סלע הכתובות" בבקעת עולי־הרנל במרכז סיני

• מיריות ומנורות מסיני ועד גולן ימין (למטה ולמעלה) מוריות ‭.)‬ג/ז. ‭{Salvia‬ עתירות־בשמים עולות מבין סלעי השחם בין הרי דרום סיני (ואדי טיניה)

• ב שער טיטוס' ברומא דמות המנורה שנשבתה בידי מחריבי בית המקדש בירושלים

• דברי סיכום

• בנאות קדומים ארזי לבנון ‭mvinyu {Cedms Lilnmi rtKfO'l‬ מהר הצופים בירושלים אל "גני ספרות החכמה־ ‭«rr'o‬ בעודם יןשוו"ם ב־חבל־ הקל־קה" שלהם)

• אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה וי ך שךשיו כלבנון־ יהושע -ד 0ן שושנה (־שושן צחור־ ‭wruicn candidum /.. -‬ בעמוד ממול; כוןנ־יד של דר אפרים הראונני ויל מתוך טיוטת התכנית ל־נן הנביאים ורז־ל־ שנכתבה כחמישים שנה טרם החלה להתגשם בהקמתו של מפעל נאות קדומים

Pages:

1  2  4  5  6  7  9  10  11  12