האם ניתן להתייחס אל העם היהודי ההיסטורי כאל יחידה רציפה ועקבית? כיצד יש לכתוב היסטוריה של התרבות היהודית והיכן יש לשבצה במתווה הרב-תרבותי? האם ההיסטוריוגרפיה היהודית מסוגלת לנצל מתודולוגיות של מקצועות אחרים, ואם כן, כיצד, למשל, משנה תפיסת המיגדר את הסיפר ההיסטורי היהודי? אלה שאלות מפתח שהפוסטמודרניזם מציב בפני המפעל ההיסטוריוגרפי היהודי וכל בן דורנו, המתעניין בהיסטוריה יהודית, מהרהר בהן. משה רוסמן מתייחס לשאלות אלו ומציג טיעון שקול ומעמיק באשר לגישה הנדרשת בהיסטוריוגרפיה היהודית כיום. לדעת רוסמן, ניתן לשקול שיקולים פוסטמודרניסטים בכתיבה ההיסטורית מבלי לזנוח את המחקר העיוני המסורתי.
הספר, בגרסתו הראשונה, בשפה האנגלית, זכה בפרס שניצר של איגוד לימודי מדעי היהדות.
To the book