ספר זה מוגש לקורא בתקופת לבטים קשים בשאלת התודעה של זהותנו וייחודנו כיהודים, ובתקופה של הרהורים מהוססים בדבר צידוקו ונחיצותו של ייחוד בעידן שלפנינו, עידן של עולם פתוח אשר מתלכד והולך, מכוחם של אמצעים טכניים.
שתי שאלות עשויות היו להתעורר: האמנם יהיה העולם הפתוח נעדר ייחוד, והאם מן הראוי לסייע לתהליך כזה להתקדם אל המטרה הנכספת של ליכוד נעדר-צביון.
לא בספר זה יבוא דיון בשתי שאלות אלו, אך נשמעת בו תשובה עליהן: עולם נעדר זהות וייחוד אינו אפשרי וגם אינו רצוי, שכן הוא עלול להיות עולמם של אנשים המתגמדים לתוך ממדי הצרכים המיידיים של קיומם בהעדר מרחב הרוח של העבר, הנמשך לתוך העתיד.
עולם כזה עלול להיות עולם של כוח ולא של רוח, ממילא גם עולם שבו החיים מחוסרי משמעות (מתוך ההקדמה).
To the book