מתוך המבוא - במאמר שלפנינו נעלה את הטענה, שביסוד תכניות ההכשרה המסורתיות קיימת תפיסה שגויה של מהות העיסוק בהוראה. תפיסה זו גורסת שההוראה היא בבחינת מדע-יישומי, ועל כן מצפים מן המורים הטירונים ליישם בהוראה בכיתה עקרונות תיאורטיים שלמדו במהלך הכשרתם. ציפיות אלה אינן מתגשמות לרוב נוכח הפער הגדול בין העקרונות המופשטים לבין מצביה הוראה המורכבים שבפניהם ניצב המורה הטירון.
במאמר שלפנינו נציג עמדה, שלפיה ההוראה בעיקרה היא עיסוק פרקטי-רפלקטיבי וראוי לפתח תכניות הכשרה והשתלמות חלופיות התואמות תפיסה זו. נטען בזכות ההוראה הרפלקטיבית, שבניסוח כללי פירושה: הוראה מגיבה שבה המורה פתוח להפתעתו, רגיש וקולט את התגובות של התלמיד, מניח שמאחורי תגובתו של התלמיד יש נימוקים וצידוקים שיש לחשוף אותם ולהבינם, בוחן את דרכו הוא מול תגובת התלמיד ומחפש את החלופה המתאימה ביותר כדי לסייע ולאפשר לתלמיד לבנות מושגים חדשים או לנסח מחדש את מושגיו השגויים או החלקיים.
To the book