תנועת החמאס נלחמת בסדר המדיני הקיים אל יחד עם זאת אינה פוסלת את האפשרות להיות חלק ממנו. חמאס מהלכת באזור הדמדומים שבין חזון דתי לזיכרון קולקטיבי, ובין פיתוי מדיני לדאגה חברתית. עולמה מבוסס על מחויבות לפלסטין אסלאמית לצד רגישות למצוקות קיומיות ולצרכים כלכליים, רטוריקה קנאית לצד השלמה פרשנית עם הסדר מדיני.
ניצחונה של תנועת החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני והקמת ממשלה בראשותה מבשרים על עידן חדש. מצוקות אידיאולוגיות שהחריפו, דילמות מדיניות שהתחדדו, מתחים פנים- ארגוניים שהעמיקו, ניגודים בין מחנות שהקצינו, מחולקות על מבנה שלטוני ועל דפוסי שלטון- כל אלה ליוו מציאות פלסטינית אחרת. חמאס והפלסטינים אינו כתמול שלשלום. בלכתנו לשם מוטב שוודאות בוטחת, הרווחת במקומותינו בנוגע למה שצפוי להתרחש בזירה הפלסטינית, תרכין ראש בפני גישה של הטלת ספק ופקפוק מנסח היטב הנסמך על מציאות משתנה וחסרת מנוח.
To the book