השירה העברית בספרד נחקרה בדורות האחרונים מצד תולדותיה ולשונה, ורק במידת-מה גם מצד נושאיה וצורותיה. בכללם נטו המחקרים לליבון בעיות בלשניות, היסטוריות וטכסטולוגיות. בספר זה נדרש מחברו לתיאור שירת-החול של משה אבן-עזרא מבחינת סוגי שיר ותבניות, נושאים ומוטיבים, דרכי-ציוד ודרכי-ניסוח. תיאור זה מתרחב והולך על פני שירת קודמיו ובני-זמנו של משה אבן-עזרא. תורת השיר, שסיכמה משה אבן-עזרא בערוב ימיו, כבר שימשה קודם-לכן את חבריו ואותו עצמו. בספר זה נתבררו עקרונותיה התיאורטיים הכלליים, שקבעו את דיוקן סגנונה של האסכולה כולה, והם מוארים בפרספקטיבה של התמורות שחלו מאז בתפיסה ובטעם בתחום השירה. הספר "שירת החול ותורת השיר למשה אבן-עזרא ובני דורו", פרי עטו של ד"ר דן פגיס מן האוניברסיטה העברית בירושלים, חידוש הוא בספרות המחקר של שירת תור-הזהב, ספר-יסוד לכל שוחר שירה בכלל ושירת ימי-הביניים בפרט.
To the book