מבין הדמויות הזוהרות בעולם היהדות מזדקרת דמותו של המהר"ל מפראג. מסתורין סביב ה'גולם' הידוע, וספרי הגות עמוקים שהפכו לנחלת תלמידי חכמים וחוקרים.
מהי משנתו של ענק רוח זה שהקדים את זמנו, ועיצב רעיונות שחלחלו פנימה למחשבת היהדות הכללית?
בספר זה מוצגת שיטתו הדיאלקטית של המהר"ל- רבי יהודה ליוואי בן בצלאל מפראג (1512-1609) כמפתח לזהות תרבותית יהודית.
בתבנית משנה זו שלושה צירים: הציר האופקי, המעמיד את האדם מול האדם, באתגר האוטונומיה וההומניזם המשיחי. הציר האנכי, המשתית את הקשר בין האדם לבוראו על יחסיות של תורת ההכרה. ציר האלכסון, המקנה ל'אמצע' מימד ייחודי להשלמת הניגודים ולאיחוד ההפכים מעל תהום השניות, ומשם מקור להרפתקת האמת. בכתיבה שובת לב, אנדרה נהר מחדד, מתוך קטעים רבים ביצירת המהר"ל את המיזוג המקורי של מסורת ומודרניזם, שאפיין ענק זה בתולדות בעלי המחשבה של עם ישראל. תוך ניתוח עמדותיו של המהר"ל על רקע השיטות שקדמו להן וביחס לחכמת העמים מתגלות גישותיו החדשניות של המהר"ל המציבות את משנתו במקום רלוונטי בשיח העיוני של הגות ישראל גם בזמנים מודרניים.
אנדרה נהר (1914- 1988) נחשב לאחד המעצבים המרכזיים של דמותה הרוחנית של יהדות צרפת אחרי מלחמת העולם השנייה. לפני עלייתו ארצה (1974) הוא כיהן כראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטת שטרסבורג. הוא חיבר כעשרים ספרים בתחומי ההגות היהודית, שחלקם תורגם לשפות רבות.
To the book