ספר זה דן בתקופה הביזנטית בארץ ישראל, פרק זמן הזוכה בשלושים השנים האחרונות לתשומת לב רבה בעולם המחקר. עידן זה בתולדות עם ישראל נחשב בעבר לתקופה רדומה ואפורה, והיווה בעצם פרוזדור לימי הביניים האפלים. בעשרות השנים האחרונות השתנתה תמונה זו, בזכות גילוי החומר הארכאולוגי ההולך וגדל בהתמדה, שסיפק כמות בלתי פוסקת של מידע בתחומי הארכיטקטורה, האמנות והאפיגרפיה. בנוסף, המחקר המתמשך בתעודות הגניזה הקהירית במהלך המאה העשרים חשף יצירות רבות שמקורן ארץ ישראל הביזנטית. סוגי יצירה שפעם שויכו לימי הביניים מתוארכים עתה לשלהי העת העתיקה, דוגמת הפיוט וספרות ההיכלות. כרך זה פורש בפני הקורא תחומים רבים (היסטוריה, פיוט, מדרש, אמנות, ארכאולוגיה, תרגום ועוד), שבהם מתחוללים שינויים מהפכניים בהבנתנו ובהערכתנו את שלהי העת העתיקה כפרק זמן תוסס ויוצר בתולדות עם ישראל
To the book