עניינו של הספר הזה הוא תקופה של ארבעים שנה. משלהי שנות השלושים למאה הקודמת עד שלהי שנות השבעים, השנים: תקצ"ט - תרל"ח (1878-1839), כלומר מאז חידוש שלטונה של תורכיה על ארץ-ישראל ועד הקמתה של "אם המושבות" - פתח תקוה. לכאורה אלה שני תאריכים שונים לחלוטין במהותם - האחד חיצוני ואילו האחר פנימי. אבל למעשה, גם התאריך הראשון הוא רב-משמעות להתהוותו ולעיצובו של הישוב היהודי החדש, שמאז ראשית שנות השמונים אנו קוראים לו "ישן". הדברים אמורים לא רק לגבי ההיסט בהרכב האוכלוסין, ביחוד בירושלים, היינו, מרוב מכריע של יישוב ספרדי וההגמוניה שלו לרוב מכריע של ישוב אשכנזי על ההגמוניה שלו, אלא גם והוא עיקר בספרנו: תקופה זו מצויינת במאבקים פנימיים, בישוב ומחוצה לו. וכל עיקרם של מאבקים אלה הוא: האם על הישוב לקפוא על שמריו ולהמשיך לקיים את אורח חייו או יש לעשות בו למען שידוד מערכות.
To the book