הספר בוחן את הכתיבה האזוטרית, כפי שהיא מופיעה ב'תחנות' שונות בהגות היהודית בימי הביניים. המחבר פורס את מגוון האפשרויות והפרשנויות של סוגה זו של כתיבה מצפינה - החל במאה ה-12 (הרמב"ם ור' יהודה הלוי כהוגים מרכזיים, אבן גבירול, אבן עזרא והרלב"ג) עד למאה ה-15 (יוסף אלבו ושם טוב בן יוסף) - מנסה לפענח את פשרה, מטרותיה ופרשנויותיה, ולהציגה כמשקפת את הגות ימי הביניים בכללותה, וכמסייעת להבנתה של הגות זו, מן ההיבט ההיסטורי והרעיוני.
הספר מנתח תופעות שונות של כתיבה מצפינה ועומד על הצגת דעות הסותרות זו את זו ועל טכניקות נוספות, כגון מילים מנחות ושימוש בהערות.
To the book