זוהי מונוגרפיה שיטתית ראשונה על התפתחות היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, מראשית התהוותו במחצית השנייה של המאה הי"ח ועד האיחוד עם תל-אביב.
השתחררותה של יפו ממרותה של ירושלים, שהחלה בשנות השישים של המאה הי"ט, הכינה את הרקע להתפתחויות הציבוריות והחברתיות להפיכתה למרכז עצמאי. 'ועד העיר יפו', שנוסד ב-1836, הוא התארגנות ציבורית מודרנית ראשונה ביישוב היהודי בא"י, שלא על בסיס עדתי-קהילתי. יפו היתה הבירה של העשייה הציונית בארץ ישראל עד לעליה השלישית ובה נתעוררו לראשונה אחדות מהבעיות העקרוניות שאחר כך הרבו להעסיק את היישוב, כגון: מעמד הדת בחיי הציבור, יחסי עבודה, חינוך ועוד.
הספר מתבסס על מאות מקורות ראשוניים ומשניים וחומר ארכיוני שלא פורסם.
To the book