מחקר זה מוקדש לחוג 'אבלי ציון' הקראים - החוג המוביל בקרב התנועה הקראית במאות הראשונות לקיומם (המאה ה-9 עד המאה ה-11 ). כשאר הקראים טענו גם 'האבלים' שתורה שבעל פה אינה מתת שמים אלא "מצוות אנשים מלומדה" ועל כן יש להפנות לה עורף ולשוב אל המקרא.
לדברי 'האבלים' זניחת המקרא פירושה אף זניחתה של ארץ ישראל. בתורה שבעל פה הם ראו תורת גלות שבאמצעותה משתרשת האומה היהודית בגולה, לפיכח הם פיתחו תורה משיחית שבמרכזה ניצבת ארץ ישראל וטענו שהתשובה האמיתית אינה שיבה למקרא בלבד אלא בד בבד עם האבל על החורבן צריכה לבוא העלייה לארץ ישראל. רק על ידי מעשים אלו תתקרב הגאולה.
To the book