פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה הלטינית הגדולה נעלמה עם נפילת רומא. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת אירופה, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
יהודה אלחריזי (1225-1165) היה אחד ממחוללי הנס הזה. אלחריזי הרבה בנדודים ובמסעות באירופה, בחצי האי האיברי, בפרובאנס ובצרפת. לקראת סוף חייו יצא למסע בארצות המזרח, מצריים, ארץ ישראל וסוריה, שבו מצא את מותו. לאורך כל שנות יצירתו הארוכות הפגין אלחריזי שליטה מופלאה בשפה העברית וגם בשפה ובתרבות הערביות.
מיומנות כפולה זו היא שהולידה את מיטב יצירתו הן בתחום התרגום והן בתחום הכתיבה המקורית. הוא היה אחד מן המשוררים המעטים שכתביהם זכו להערכה גם בקרב אנשי הספר הערבים. אלחריזי הפליא לכתוב בסגנון המקאמה והוא האיש שהחדיר אותה לספרות העברית. אסופת המקאמות "תחכמוני" היא עדות מרשימה לכישרונו של אלחריזי בסוגה זאת.
To the book