ספר זה מביא את תולדות " החינוך המשותף " בקיבוץ מדגניה, ערב מלחמת העולם הראשונה ועד ל-254 הקיבוצים החילוניים של סוף המאה העשרים, המשתייכים ל" תנועה הקיבוצית ". בפרקי הספר ניבחן בשיטתיות המתח המתמיד שבין המעשה וההלכה בחינוך הקיבוצי. לאחר דיון בתורת החינוך המשותף ובחלוקת הטיפול בין בית ההורים ו"בית הילדים", מפרט המחבר את היתפתחות ההלכה והמעשה של כל "גורמי החינוך" הקיבוצי: החינוך הקיבוצי הפורמלי בגיל הרך, בגן ובבית הספר; "חברת הילדים" ו "הנעורים", האחראית לעבודה ולחיי תרבות וכלולים בה כל "הקבוצות החינוכיות" בגילים השונים וגם חניכי "עליית הנוער" ונקלטים מבחוץ; תנועת-הנוער הקיבוצית שהאריכה את פעילותה לגילאי העלומים שבין 20 ל-30.
To the book