כמו באירופה של שנות החמישים והשישיים, נתבעו גם בתי הספר בישראל לשינוי והתאמה, אשר נודעו לימים כרפורמה של מערכת החינוך. בתום תהליך השינוי אמור היה להיווצר בית ספר מסוג חדש: רב תושיה, מתפתח ללא הרף ומאפשר לתלמידיו מפתחות והישג על בסיס אינדיבידואלי וקבוצתי.
התלמידים "טעוני הטיפוח", רובם המכריע מיוצאי אסיה וצפון אפריקה, היו אמורים לזכות בבית ספר זה בשיוויון הזדמנויות באמצעות חינוך מפצה ואינטגרטיבי.
במרכז הספר מתוארים תהליכי שינוי בבית-ספר תיכון שש שנתי בעיר פיתוח, תוך בחינת מקורות השינויים ותוצאותיהם.
To the book