רבי יהודה הנשיא עמד בראש ההנהגה העצמית של עם ישראל במפנה המאות השנייה- השלישית לספירה. הוא נהג את נשיאותו ברמים, היה תלמיד חכם ומעין מלך ומשיח, אך גם עשיר מופלג, מדינאי דגול ומקורב לשלטונות הרומיים. רבי יהודה הנשיא חתם את המשנה והעניק לעם ישראל את היצירה השנייה בחשיבותה לתורה, אך בכך בלם את כושר התפתחותה של התורה שבעל-פה.
ספר זה מבקש להציג את דמותו ואת קורות חייו ולבחון את משמעות פועלו לדורו ולדורות.
To the book