עד סוף המאה הי"ט היוותה העדה הספרדית הוותיקה את רוב מניינו של היישוב בארץ והתרכזה בעיקר בירושלים. בראשית המאה העשרים חלה ירידה הדרגתית במעמדה של העדה, בעיקר בשל ריבוי סכסוכים פנימיים ובשל ירידתה המספרית היחסית. לפנינו מחקר מקיף על ההנהגה הספרדית ודרכי פעולתה, מעמדה של העדה הספרדית, המערכת הפנימית והיחסים בינה לבין האשכנזים ובין עדות המזרח לבין עצמם. בחיבור זה, שיש בו תרומה רבה להארת חיי הישוב היהודי בשלהי התקופה העות'מנית, נעשה שימוש בחומר תיעודי רב, חלקו נדפס וחלקו נלקח מארכיונים שונים.
To the book