"בניגוד למגפות אחרות שפתוגנים ביולוגיים אשמים בפריצתן, במגפה הנוכחית אשמים אוסף רעיונות שנולדו באקדמיה ומפרקים את מבני ההיגיון, החירות והכבוד האישי שלנו."
רוח בלהות מנשבת באמריקה. סטודנטים שמתבצרים בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית, אנרכיה ברחובות, ביזת חנויות, תיאור מחבלי הנוח'בה כ"לוחמי חופש", הערצה של אוסאמה בן־לאדן, פיטורי מדענים ובכירי חברות היי־טק המצטטים ממצאים שאינם הולמים את פוליטיקת הזהויות – התופעות הללו כבר מזמן אינן נחלת שוליים קיצוניים, והן מחריפות והולכות.
מה שמניע את האירועים האלו היא השתלטות מעין־טפילית של תבניות חשיבה מעוותות על התודעה המערבית. כך לפחות טוען חוקר מדעי החברה היהודי־קנדי גד סעד. בספרו השנון פרזיטים, סעד משתף בניסיונו האישי כמרצה ולא עושה הנחות לאף אחד: הוא מראה כיצד חשיבת העדר הפרוגרסיבית משמידה את השכל הישר ומאפשרת את פריחתן המחודשת של רעות חולות רבות, מהפרעות אכילה ועד אנטישמיות, ומציע דרכי התמודדות ומאבק שכל אחד מהקוראים יכול ליישם אפילו בחיי היום־יום.
* מדוע נאלצים מדענים וחוקרים אמריקנים לצנזר את ממצאיהם?
* איך מעוותים את החשיבה והמדע מטבעות לשון כמו "גבריות רעילה"?
* למה דבקות באידיאולוגיה של "גיוון, הכללה ושוויון" מסכנת את החברה?
* האם יש שיטה אמינה לקבוע מה נכון ואמיתי?
To the book