ההיסטוריה של הסיפור הנשי בארץ עדיין נכתבת ונתפסת כספח לסיפור הציוני המרכזי. סיפור חייה של מרים ברץ הוא פרק אחד הבא לחשוף ולגלות את קולן הבלתי נשמע של הנשים במציאות הפוליטית והתרבותית של תקופת היישוב ואחריה. המחברת, סמדר סיני, רואה במרים ברץ את האישה הראשונה שניהלה מאבק מגדרי בתוך הקבוצה, אף שבאותה תקופה המושג "מגדר" עדיין לא היה קיים.
דרך סיפור חייה של מרים בוחנת המחברת את התפיסה המגדרית של חברי דגניה בראשית ימיה; מה הייתה תפיסת שוויון הנשים בקבוצה וכיצד בא לידי ביטוי השוויון המגדרי בתעסוקה, בסטטוס הכלכל וביחסים בין המינים. כמו בן נבחנת תפיסת הנשיות, המשפחתיות וההורות של מרים ושל דגניה על רקע היישוב המתגבש בארץ.
מיום עלותה לארץ, והיא נערה בת שבע-עשרה, הייתה מרים ברץ חלוצה במלוא מובנה של המילה. אישה עברייה ראשונה בפרדסי פתח-תקוה, פועלת בשדות החימצה בחדרה, ואחר כך בדגניה - הרפתנית הראשונה, האם הראשונה ומקימת ענף הרפת הראשון בתנועה הקיבוצית, כן, וגם אם לשבעה בנים ובנות. כל הישג נקנה בעמל ובנחישות אין קץ. אין ספק, מרים ברץ ניחנה בתכונות המאפיינות דמויות המעצבות תקופה גם אם לא ראתה עצמה ככזאת - חייה היו משל ודוגמה.
To the book