ספר זה נכתב בשפת היידיש בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא מגולל את מציאות החיים הנסערת שבה חי ופעל ישוע מנצרת. גיבור הספר הוא אידיאליסט חברתי, שביקש להביא ישע לפשוטי העם, אשר כרעו תחת עול השלטון הרומאי הזר ונטל הסחטנות של ההנהגה הכוהנית המושחתת שפעלה בחסותו.
הסופר היהודי יליד פולין 1880, שלום אַש, פרסם את ספרו זה בשיא הקריירה הספרותית שלו, בניסיון לקרב ולפייס בין תרבויות. בתקופת פרסום הספר היה אַש סופר בינלאומי מצליח ומהולל, שתורגם לכארבעים שפות וכונה "דיקנס היידי". ואמנם בעקבות פרסום ספר זה נאלץ אַש לספוג מבול של גידופים ועלבונות. הוא כמעט שהוחרם בידי בני דורו בעקבות תעוזתו להציג את גיבורו באופן אנושי זה.
רק מאז שנות השישים של המאה העשרים, לאחר מותו של אַש, זכתה איכותו הריאליסטית המופלאה של רומאן זה להכרה מחודשת.
המבקר י. כרמון כתב כי הספר ספוג באהבה לנוף הארצישראלי, להווי העברי הקדום, לחגים, למורדי הגליל, למאבקים הסוציאליים בימי בית שני ולאנשי העם הפשוטים מהם יצא ישוע, אותו ראה אש גם כיהודי סובל בזמנים אחרים.
חוקר ספרות היידיש שלמה ניגר טען כי האיש מנצרת הוא פרי עטו של סופר "בעל אינטואיציה גאונית ודמיון יוצר, שאינו מוגבל בזמן, בהיקף ובעומק".
To the book