"לעשות שיר משיר" - כשמו כן הוא: קובץ מסות ורשימות ביקורת, שבמרכזן התפיסה שתרגום שיר אינו חיקוי, אינו טקסט תלותי שתפקידו לשכפל את השיר המקורי לדיוקו ולשלוח אליו את הקורא, אלא הוא שיר עצמאי העומד לעצמו ומעורר חוויה שירית משלו; לא נאמנות למילה, אלא נאמנות לחוויה, ולו גם על חשבון הדיוק האדוק. מנקודת ראות זו, ולא רק ממנה, בוחן המחבר את יצירתם התרגומית של שמעון הלקין, לאה גולדברג, ראובן אבינועם, דליה רביקוביץ, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, ה. בנימין, ניצה בן-ארי, ועוד. מזווית תֵאורטית יותר הוא מציג ומבקר את המסה המפורסמת של ולטר בנימין על "משימתו של המתרגם" ואת חקר תרגומיו של פאול צלאן. כמומחה בתחום הספרות ההשוואתית, הוא מרבה להתמקד בשאלות ההשוואתיות של היחס בין שלוש הפואטיקות הממלאות תפקיד בתרגום מעשה ידי משוררים: הפואטיקה שלהם עצמם, הפואטיקה של דורם, והפואטיקה של תרבות המקור.
To the book