נישואי קטנות היו שכיחים בחברה היהודית לאורך הדורות. התופעה הייתה נפוצה בקרב יהודי תימן, בעיקר על רקע 'גזרת היתומים' (שאילצה יתומים ויתומות מאב להתאסלם בכפייה, ובעקבותיה השיאו אותם בגיל צעיר כדי למנוע זאת). הספר מתאר את תופעת נישואי הקטנות ביהדות תימן, גורמיה והשלכותיה , בראי המשפט העברי.
אחת ההשלכות של נישואי קטנות היא תקנת המיאון, המאפשרת ליתומה קטנה שנישאה על ידי אמה ואחיה, ומסיבה כלשהי אינה מעוניינת להמשיך בנישואים , לומר שאינה רוצה בבעלה. במקרה זה בית הדין כותב לה שטר מיאון, הנישואים מתבטלים כלא היו, ומעמדה חוזר להיות "רווקה". בספר מוצג קובץ ייחודי של שטרי מיאון תימניים מהשנים ש"ם-תשל"א (1971-1580), ובמקביל לו דיון מקיף על נוסחי שטרי מיאון קדומים בכלל ושטרי מיאון תימניים בפרט.
הספר מציג גם את חילוקי הדעות והמתיחות ששררו בין עולי תימן לבין האחראים לקליטת העולים בארץ ישראל (בעיקר בשנים שמיד לאחר הקמת המדינה). יהדות תימן, כחברה שמרנית, נאבקה לשמר את מנהגי אבותיה, ולסוגיות ריבוי הנשים ונישואי הקטנות היה מקום משמעותי בקונפליקט זה.
To the book