החל בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ועד לשלהי שנות השלושים של המאה העשרים היו עיירות המרפא קרלסבד, פרנצנסבד ומריינבד שבמערב בוהמיה יעדים אופנתיים לתיירות מרפא. אווירת הנופש שהשרו הגנים היפים והדירות המרווחות היו למוקדי חברותא תרבותיים, לסביבה יאה לצפייה בידוענים, לשידוכים ולהליכה ראוותנית במיטב האופנה.
אחוז גבוה מקרב התיירים היו יהודים. במהלך עונת התיירות נמכרו בעיירות המרפא עיתונים ביידיש ובעברית, מטבחים כשרים נפתחו, והועלו מופעי תיאטרון, קונצרטים וערבי קריאה שכוונו במיוחד לקהל הלקוחות היהודי. ועם זאת, אותן ערי קַיִט שכנו באזור שרחשו בו רגשות לאומיים עוינים הולכים ומחריפים, ואחרי עונת התיירות הן הפכו לעיתים לזירת אנטישמיות יוקדת.
בספרה לשנה הבאה במריינבד: העולמות האבודים של תרבות המרחצאות היהודית דולה מרים זדוף מקורות מזיכרונות כתובים, ממכתבים, מעיתונים וממפות, מרומנים ומגלויות ומשרטטת דיוקן משכנע ומרתק של נוכחות יהודית ושל יצירה תרבותית יהודית בעיירות הקַיִט בשנים שבין מפנה המאה התשע עשרה למלחמת העולם השנייה.
To the book