כוריאוגרפיה של בעיות שופך אור על מערכת היחסים בין הפילוסופיה של ז'יל דלז למחול ולמופע הנסייניים בעבודותיהם של שבעה כוריאוגרפים אירופאיים מובילים: קסבייה לה רואה, ג'ונתן בארוז, בוריס שרמץ, אסתר סלמון, מטה אינגווארטסן, יפטה ואן דינטר ויאן ריטסמה. השילוב בין ניתוח עמוק של שבע העבודות פורצות הדרך, בהן Self Unfinished מאת לה רואה (1998) ו-Weak Dance Strong Questions (2001) מאת בארוז וריטסמה, לבין דיון פילוסופי בגוף, בתנועה ובזמן במופע, כמו גם ברעיונות כמו תיאטרליות, היפעלות, אימפרוביזציה ותהליך, מגלה את יכולתה של הכוריאוגרפיה "להביע" מחשבה. כוריאוגרפיה של בעיות כוללת קומפוזיציה של נתקים בין תנועה, גוף ומֶשֶך במופע במטרה להכות את התחושתיות בהלם שיקשה על יכולת הזיהוי. הספר מציע תובנה מעשית על אודות חומרי היסוד של הכוריאוגרפיה: הוא מאפשר לצופים, מנוסים ומתחילים כאחד, לבחון בפרוטרוט כיצד יצירה, ביצוע ונוכחות, במחשבה כמו גם בפרקטיקה, ממציאים כיום מחדש את המופע והמחול.
To the book