קְדֵשׁוֹת וקְדוֹשׁוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי מאיר את הנרטיב הנשי והאימהי של שושלת בית דוד ועומד על היסודות הפרדוקסליים של הרעיון המשיחי ועל הקשר החידתי והעמוק שבין מיניות, חטא וגאולה. זהו סיפורן של 'האימהוֹת הגדולות' של שושלת המלוכה המקראית, שבזכות חתרנותן ונועזותן המינית, מוצגות בספרות חז"ל כמופת של אתיקה משיחית אנטינומיסטית. רעיון זה הולך ומתפתח בספרות הזוהר, המזהָ ה את אֵ ם המשיח עם דמות השכינה, שמפגשיה עם כוחות הרע והסִ טרא־אחרא הכרחיים לשם הבאת גאולה. המחברת מאירה את תהליכי העידון וההתמרה שחלו בעלילה המשיחית, שראשיתה בחטאי עריות והמשכה בזנות ובפיתוי מרומז, ובוחנת את התעצמות מרחב הבחירה של אֵ ם המשיח ואת יחסיה עם האל ועם סובביה. בחינת גלגוליו של המיתוס במקרא, במדרש ובקבלה, מלמדת שהאֵ ם מביאה לידי הפיכת ה'בן' לגואל ולנבחר, שכן עוד בהיווצרו ברחמה, ואף קודם לכן, בעת התעבּרותה, היא מייעדת אותו לתפקיד המשיחי.
ספר זה מציג תמונה מורכבת של האם המשיחית, של אישיותה וקולה, ודן בהשפעת דמותה על המחשבה היהודית. באמצעות הפגשת חקר המשיחיות והמיתוס עם תיאוריות של מגדר ופסיכואנליזה, חושפת המחברת נרטיב שטרם נבחן בחקר מדעי היהדות. בתוך כך, היא דנה בצמיחת מיתוס אֵם המשיח ביהדות על רקע השיח והפולמוס עם דמות אֵ ם הגואל בנצרות.
To the book