עלמא די הוא ילד שלא ייגמר לעולם. מאז איבד את אלוהי ילדותו, הוכרז עלמא די כילד נעלם ועד היום לא נעלמו עקבותיו. עד כה, כל הניסיונות לאתרו נכשלו. בקלילות חצופה מתגרה עלמא די באלוהי הדין הזועמים ומעורר את רחמיהן של אלות האהבה החושניות. בסהרוריות סוערת הוא ממריא ממסלולי השראה ילדותיים, מחליף זהויות, מבריח גבולות, פורץ גדרות, שובר כלים, מעקם נדנדות, מקצץ בנטיעות, מחבל בכרמים, וממשיך לשוטט בפרדסי ההפקר, בגנים הנעולים, בארגזי החול ובמגרשי המשחקים.
מדי פעם הוא נעמד על ראשו ואומר את תפילתו הנידחת: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די..."
To the book