המהפכה שחוללה התורה במזרח הקדום מצאה את ביטויה, בין השאר, בשדה הצדק החברתי, בהציבה אתגר של דאגה כלל-חברתית לעתידם של העני והגר, היתום והאלמנה. ממנה פינה וממנה יתד לספרות ההלכתית העשירה שבאה בעקבותיה, הדנה בפנים הרבים של השאלות הכלכליות חברתיות. האסופה מבקשי צדק מוקדשת לעיון ביסודות התאוריה (או התאוריות) הכלכלית-חברתית ובסוגיות ההלכתיות הנגזרות ממנה כגון זכויות חברתיות, דיני קניין ומשפט מסחרי. המאמרים הנכללים באסופה — שנכתבו בידי רבנים, הוגים וחוקרים, משפטנים ופילוסופים, היסטוריונים, כלכלנים ופסיכולוגים — מציגים את העמדות החברתיות-כלכליות החבויות במקורות ההלכה במלוא מורכבותן ובשלל צבעיהן.
האסופה מאפשרת לנו להאזין לקולם הייחודי של המקורות, שאינו כבול מראש לשבלונות מוכרות אלא אדרבה — מאתגר אותן בצורות חשיבה מקוריות.
לאור הגדרתה של ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" טוב תעשה החברה הישראלית אם תנסח שורה של חזונות לחברת מופת שיירקמו משזירה של חוטים יהודיים ומודרניים. אחד מחזונות אלו, אולי החשוב שבהם, יכול שיהיה סרטוט דמותה של חברת מופת ישראלית המגשימה חזון יהודי של צדק חברתי. חזון זה עשוי להיות אבן שואבת שתהפוך את הקיום הישראלי מגזרת גורל לחיים של ייעוד. פיתוח תאוריה (או תאוריות) של צדק חברתי השאובה מן המקורות היהודיים חשוב לא רק לשם הבנה טובה יותר של העבר היהודי, אלא גם לשם כינונו השלם יותר של העתיד הישראלי.
To the book