ספרות ההשכלה העברית לרבדיה היא בעלת תשתית תלת-שכבתית הכורכת השקפות-עולם שמרניות, תודעה היסטורית מודרנית וניצנים ראשונים של חשיבה אסתטית אירופית מודרנית. שלוש השכבות הללו אחוזות זו בזו במרקם כלאיים. סופרי ההשכלה ביקשו להתיכן ולהפכן ל`מעשה מרכבה` רצוי, להתירן לבוא בקהל, ולהכשיר את ההנאה מהן. ספרות כלאיים זו כלואה בעבותות של נורמות הלכתיות, שדבר אין להן עם אמנות המבדה. לעכבות הלכתיות מסוימות היתה השפעה מגבילה ואף מדכאת על היצירה, והנסיונות להיחלץ מהן הטביעו את רישומן על נושאיה, תכניה, ודרכי פיתוחה ועיצובה האמנותי.
כרך זה, חמישי בסדרת מחקריו של יהודה פרידלנדר בספרות העברית החדשה במאות הי``ח והי``ט, מוקדש לבירור ייחודה התרבותי-הספרותי של הספרות העברית החדשה בכללה ושל הסאטירה העברית כאחת מסוגותיה המרכזיות בפרט.
To the book