המחשבה המדינית היהודית של ימי הביניים הייתה תוצר של המפגש המתוח בין המסורת המדינית היהודית כפי שהתגבשה בספרות המקראית ובספרות חז"ל, לבין הפילוסופיה המדינית היוונית של אפלטון ואריסטו, כפי שזו הועברה לימי הביניים בתיווך אסלאמי בכתביהם של אלפראבי, אבן רֻשד, אבן באג'ה ואחרים. המחשבה המדינית היהודית התמודדה עם הפילוסופיה המדינית היוונית בתיווך אסלאמי בדרכים שונות, וספר זה עוסק ברכיביו העיקריים של המפגש הזה. נבחנים בו הנושאים המרכזיים שעמם התמודדו המלומדים היהודים בימי הביניים: שאלת טבעו המדיני של האדם ותכלית קיומה של המדינה; הנבואה כתופעה פוליטית ותורת ההידמות לאל; תפיסת החוק - אלוהי, אנושי וטבעי; תורת המשטרים - מלוכה לעומת רפובליקה; והמשיחיות כתופעה פוליטית. הספר מסתיים בהצגת תהליכי המעבר מהמחשבה המדינית הימי־ביניימית אל המחשבה המדינית היהודית של ראשית העת החדשה כפי שבאו לידי ביטוי בהגותו של שפינוזה.
To the book