הביוגרפיה של מרדכי שנהבי מפגישה את הקורא עם אחד האישים המעניינים ביותר בתולדות הציונות והיישוב. שנהבי, חבר משמר העמק רב שנותיו, היה מראשוני העלייה השלישית ומאז עלייתו בגיל 19 ועד לפטירתו בשנות השמונים של המאה ה-20, פעל בדמיון יוצר ובמקוריות כמעט בכל שדות ההגשמה הציונית. אולם, האיש שהטביע את חותם יצירתו ומפעליו על חיי העם, היישוב והמדינה, נשכח (או הושכח) וזכרו נעלם כלא היה. הספר, פרי יצירה של מחקר מדוקדק, מבוסס בעיקר על החומר הרב בעיזבונו של שנהבי, המורכב ברובו מהתכתבות יומיומית. שנהבי כתב מדי יום בין 20 ל – 30 מכתבים, אך לא הותיר אחריו יומן וגם לא כתב זיכרונות. על סמך ההתכתבות היומיומית הזאת תוארו בספר חיים רבי-מעש ויצירה, חיים סוערים, מלאי לבטים ואהבה לוהטת ואומללה. במכתביו משתקף דחף בלתי נכבש למעשי יצירה דמיוניים ובלתי אפשריים לכאורה. לכן, קורות חייו נראים כמסכת בדיונית מלאת מתח, יצרים, הצלחות וכישלונות.
בחלק הראשון משורטטת דמותו של שנהבי במחצית הראשונה של חייו – כחלוץ, כשליח אל הנוער בגולה, כפעיל להצלה ערב השואה וכיוזם מפעלי תעשייה בארץ. החלק השני מתאר את קורות חייו ומעשיו של שנהבי מ-1940 ועד מותו בשנת 1983. בשנים אלו עסק שנהבי בשלושה נושאים בעיקר: ייסוד וניהול "יד ושם", הקמת מפעלי התעשיה הראשונים של הקיבוץ הארצי והאגודה למען ירושלים. לצד תיאור פעילותו הציבורית הענפה, הספר עוסק גם בשנהבי האדם - אהבתו לידידית וסופה הטראגי, מעמדו ומצבו החברתי בקיבוצו משמר העמק ובפרק העצוב של שנות חייו האחרונות כאדם חולה ובודד. השילוב בין הפרטי לציבורי מאיר את אופיו וחייו המיוחדים של שנהבי באור מרתק.
To the book