פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
To the book