החברה הישראלית שברירית למראה, מלוּוה בתחושה עצמית של קיום התלוי על בלימה, חרדתו של הניצב על פת התהום. אחד מתסמיניה של החרדתיות הישראלית הוא הפיכת כל ויכוח פנימי לאיום קיומי. היריב לעולם מתויג כימין קיצוני או כשמאל סהרורי, כקנאי דתי או כעמלק מודרני. האויב הגדול ביותר שלנו, איום מספר אחת, מקורו בשקיעתה, האמיתית או המדומיינת, של האחווה היהודית.
אסופת מאמרים זו מבקשת לתרום להשבת עטרת האחווה ליושנה, למקמה מחדש במרכז השיח הציבורי ולהופכה לגורם בעל משקל בעיצוב חיינו המשותפים... מהי משמעותה הכלכלית של האחווה היהודית — פילנתרופיה או חלוקה מחדש של העושר בחברה? האם האחווה היהודית תומכת בסולידריות הישראלית או חותרת תחתיה? ומה יהיה מקומם של נוכרים אזרחי ישראל במרחב ציבורי שהמכנה המשותף הבולט בו יהיה אחווה יהודית? שאלות אלו ואחרות נידונות במאמרי האסופה בידי הוגים מתחומי דעת מגוונים: משפטים, פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רבנות, פוליטיקה, חינוך ובלשנות. (מן המעטפת האחורית).
To the book