דב הוז הוא הצעיר מבין שלושת בני המחזור הראשון של גמנסיה הרצליה, שנמנו עם מעצבי היישוב העברי בתקופת המנדט. השניים האחרים היו אליהו גולומב ומשה שרת (שרתוק). בעוד רעיו של דב זכו כל אחד לשדה פעולה נפרד, הקדיש דב הוז את חייו לכל פעילות שנדרש אליה. כקצין בצבא טורקיה סיכן את חייו בהשגת נשק למושבות יהודה בעת השלטון הטורקי. עם שחרור דרום הארץ בידי האנגלים נמנה עם יוזמי ההתנדבות לגדודים העבריים. למחרת שחרור כל הארץ, בגבור תחושת אי הביטחון, יצא בקריאה פומבית להקים כוח הגנה עצמי, ובווידעת כנרת של "אחדות העבודה", יזם עם אליהו גולומב את ההחלטה להקמת ארגון ה"הגנה". דוב הוז היה בין יוזמי המשרד לעבודות ציבוריות של "אחדות העבודה" וממקימי "סולל בונה" ; היה ממארגני הרכש באירופה, ולימים יזם את המחלקה הערבית של הסתדרות העובדים. (מתוך גב הספר).
To the book