האם יש תוקף הלכתי לעסקה שנעשתה בתקיעת כף, במתן דמי קדימה, בשתיית ’לחיים’ או באמירת ’מזל וברכה’? מה המעמד ההלכתי על חתימת חוזה או על זיכרון דברים, של רישום מקרקעין ב’טאבו’, של עסקאות בנכסים עתידיים או של עסקאות שנקשרו בדיבור, של רכישה בכרטיס אשראי ושל מסחר אלקטרוני? שאלות אלה ושאלות אחרות כדוגמתן נידונות בספר זה. המחבר בוחן את המפגש המרתק שבין דיני הקניין במשפט העברי, הפורמליסטיים בעיקרם, לבין המנהגים הדינמיים של הסוחרים. במרכז הספר עומד ’קניין סיטומתא’, מונח שמקורו בסוגייה קצרה בתלמוד הבבלי ושמכוחו העניקו הפוסקים תוקף לכל דרך הקניין הנהוגה במקום מסויים, גם אם לא נזכרה במשנה או בתלמוד.
ראשית המסע היא בתקופת המשנה וסיומו - בראשית המאה העשרים ואחת, במדינת ישראל, ובמהלכו נסקרות קהילות שבהן חיו יהודים שהשתתפו בחיי המסחר. העיון במקורות היהודיים מלווה במחקר היסטורי משווה על אודות מנהגי סוחרים ושיטות משפט זרות, עתיקות ומודרניות, המוזכרים במקורות אלה ... שני השערים הראשונים של הספר עוסקים ביסודות הקניין וביכולת להתנות על דרכי הקניין; השער השלישי והרביעי מתמקדים בסוגית סיטומתא ובפרשנותה; השער החמישי דן בבסיס המשפטי ל’קניין סיטומתא’; השער השישי והמרכזי של הספר מוקדש לבחינת סיועו של ’דין סיטומתא’ להכשרת נוהגי מסחר, כגון אלה שהוזכרו לעיל, שנועדו לצורך יצירת קניין והתחייבות (מתוך גב הספר).
To the book