חיבור זה עניינו זמר העם שנותר והתגבש ביישוב העברי החדש בארץ ישראל מראשיתו ועד להקמתה של מדינת ישראל. זו הייתה התקופה המכוננת בהתפתחות הזמר, ובה עוצבו מאפייניו העיקריים הן מבחינת הלחן הן מבחינת התמליל. מטרת החיבור לתאר את שימוש הלשון שנוצר בזמר בתקופה מכרעת זו בהתפתחותו ובהתפתחותה של הלשון. התיאור מביא בחשבון גורמים טיפולוגיים, הקשורים למקומו של הזמר במערכת התרבותית והלשונית, וגורמים היסטוריים, הקשורים למצבן של הלשון וספרותה בתקופה שהמחקר מתמקד בה. (מתוך פרק א).
To the book