השירה העברית בתימן ידועה לפחות למן המאה הי"ב. נראה שעד אז הושפעה מן הפיוט העברי בארץ ישראל ובמזרח, אולם מן המאה הי"ב נכתבת שירת תימן בהשפעה ברורה של שירת ספרד בתקופת הזוהר שלה. התפנית הגדולה בכתיבת השירה בתימן חלה בסוף המאה הט"ז ובמחצית הראשונה של המאה הי"ז. אז החלו יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1680-1619), לכתוב שירה בהשפעת ה"חומיני" - אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית.
ר' שלום שבזי, שכבש בסערה את שירת תימן, האפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתמימן לפניו ושירי כל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו לא היו אלא חיקוי חיוור של יצירתו הגדולה. מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר.
שמונים ושלושת שירי שבזי הכלולים בכרך זה הם האסופה המדעית הראשונה של שיריו. שירים אלו, המובאים באחד עשר מדורים, מייצגים את כלל יצירתו המצטיינת בגיוונה הסוגתי ובעושרה הלשוני. (מתוך גב הספר).
To the book