איליה ארנבורג (1967-1891) – עיתונאי, סופר ומשורר – היה אחת הדמויות החשובות ביותר בתרבות הרוסית של המאה העשרים.
כגולה פוליטי מרוסיה הצארית, חי שנים בפריז חיי משורר ואיש בוהמה, ולאחר זמן היה הכתב של העיתון "איזווסטיה" באירופה המערבית. ארנבורג היה מן הסופרים הסובייטים החשובים המעטים שנשארו בחיים לאחר הטיהורים של סטלין.
בביוגרפיה החדשנית הזאת מספר יהושע רובנשטיין את סיפורה של אחת הדמויות הרוסיות החידתיות והשנויות ביותר במחלוקת.
ארנבורג היה בולשביק צעיר שנעשה אנטי-בולשביק, ושני עשורים אחר כך היה הדובר של סטלין. הוא היה יהודי מתבולל שנלחם באנטישמיות, ופטריוט רוסי שהיה חשוד על הקומוניסטים האורתודוקסים, והיטלר ראה בו אויב עיקרי.
אמרו עליו שהוא יהודי שבגד בעמו; סופר שבגד בכישרונו, ואדם שבגד במצפונו. ואולם ארנבורג שמר מידה של יושרה אישית. הוא עזר לסופרים אחרים, בהם אנה אחמטובה, אוסיפ מנדלשטם ובוריס פסטרנק.
הוא לחם בצנזורה והגן על האמנות האירופית במוסקבה.
עם חוג חבריו נמנו פבלו פיקאסו, אמדאו מודליאני, דייגו ריוורה, ארנסט המינגוויי, יצחק באבל ואנדרה מלרו.
To the book